כל הפוסטים בתסכול

בין ידית שבורה לתנועה פנימית

כשאדם מלא בעצמו, אין בו מקום לאחר

זהו חלק מסדרת "המראה של החיים" – סדרת מאמרים המבקשת להתבונן במציאות לא דרך מה שקורה לנו, אלא דרך מה

מסע חיים אישי, שבדיעבד נראה פחות אקראי ויותר מדויק

מאמר אישי על רגעים של חוסר שליטה, תוויות רפואיות, והבחירה לצמוח מתוך קושי ולחזור לאנושי.

יש רגעים בחיים שבהם אתה קולט שהחיים לימדו אותך שיעור, עוד הרבה לפני שידעת לקרוא לו בשם. הבנתי את זה

זוג סנדלים תנ"כיות, ג'ינס קצר, חולצת טריקו פשוטה, ושקית נייר ביד. לא היה פקס, לא מכונת צילום, לא אימייל –

♣♣♣ המשך ישיר למאמר – "עברתי פגיעה מינית בילדות". נדרשו לי מספר ימים לאסוף את עצמי, להתיישב ולכתוב. הקושי וההתלבטות

"הלב לא בנוי לקירות, אלא לגשרים".

יום הזיכרון ואני חוזר בדמיוני, כבמנהרת זמן, עשר שנים לאחור, לאותו יום שישי נורא. זוכר את הפרח המקסים, רועי פלס