♣♣♣ המשך ישיר למאמר – "עברתי פגיעה מינית בילדות".

נדרשו לי מספר ימים לאסוף את עצמי, להתיישב ולכתוב. הקושי וההתלבטות לא הסתיימו עם הפרסום הקודם.
לא חיפשתי הסבר, פשוט אפשרתי לעצמי להרגיש את הכאב של דוד.

תפיסת המציאות

חכמת הקבלה מלמדת,
שאנחנו קולטים את העולם באמצעות חמשת החושים שלנו ומפרשים אותה כחיצונית לנו בתודעה שלנו.
ומכאן שהיא מִתְרָאָה לנו כפרשנות שלנו, באופן שאנחנו מספרים אותה לעצמנו. הפרשנות זו יכולה להכריע אם נהיה תקועים בתוך מחשבות שלא מקדמות אותנו, או להיפך, תקדם אותנו להתפתחות חיובית.

"נזרקתי" מהבית בסוף כיתה י'

תוך כדי כתיבה, הציף אותי זיכרון ישן – "נזרקתי" מהבית בסיום כיתה י', לפנימית הכפר הירוק. דיברתי על זה תמיד בסרקסטיות, אפילו כתבתי על כך מאמר לפני מספר שנים – ״החיים עצמם הם סיפור לא אמין״.
אבל לפני כ 20 שנים, זכיתי לנקודת מפנה. בזמן בילוי בים עם מלי ורוני, זוג חברים טובים, שיתפתי אותם בחוויה. מלי המדהימה שהרגישה אותי, דמעה ובכך פתחה לי את הכאב הישן שהדחקתי. יכולתי לתת לדברים פרשנות חדשה, בוגרת ולזהות תועלות שרכשתי: ביטחון עצמי שהתחזק וכוחות נוספים שהיו חבויים בי.

🔒 "המגרה הנעולה"

חלף יום, חזרתי לטיוטה.
קראתי לאיטי ועלתה לי תמונה נוספת – ישנה וכבדה יותר.
אני ילד בן 9 או 10, עומד מול דלת פתוחה.
מולי – אחי הקטן, אולי בן שנתיים שלוש,
המבט שלו עצוב, חודר ללב. (כאומר ״לא טוב לי כאן אצל המטפלת…״)
אני חסר אונים.
לא זוכר מה היה לפני או אחרי. רק את הרגע הזה.

התקשרתי לאחי הוא אפילו לא זכר כלום מאותה תקופה. נפתחנו שיתפנו חוויות שעברנו בילדות. דברים שמעולם לא פתחנו אחד בפני השני.

לא זכורים לי זמנים, אבל זכינו למטפלת חדשה, ללא ספק אחת המדהימות בעולם. יהודית ובעלה "סבא" אברהם (אחי אימץ אותו לסבא) שגרו בדירה הסמוכה, והפכו להיות חלק מהמשפחה עד יומם האחרון. יהודית טיפלה בהמשך גם בדקל ביתי הבכורה וגם היא אימצה אותה ללבה כסבתא נצחית. כאשר יהודית נפטרה, כתבתי לכם על הקשר המיוחד בין שתיהן: "איך מתמודדים עם רגשות אשם?"

אחי ואני סיימנו את השיחה, אך המחשבות המשיכו להתרוצץ במהירות.
צפו ועלו טראומות אישיות קשות מתקופת ילדותי המוקדמת, בהן הרגשתי חסר אונים ופחד. על כך אולי אכתוב פעם…

הבנתי שהיום קיבלתי אפשרות לרפא את עצמי תוך כדי ריכוז בטיפול בצלקות הרגשיות של המטופלים שלי.

מסתבר שדרכה של טראומה לשתוק בתוכנו עד שמישהו מוכן להקשיב באמת. ואז משהו בלב נרפא.
אם אתה נושא כאב דומה,
אם יש בך רצון לשנות את המצב.
אני כאן עבורך.
אפשר לדבר.
אפשר לרפא ולשחרר את הכאב שבלב.