כל הפוסטים בריפוי

לפעמים אני שוכח שחלפו להם רק חודשיים ומחצה מאז "שנולדתי מחדש". ממצב קיצון שלא יכולתי לבצע פעולות פשוטות לאורך זמן.

חלפו מספר שבועות מאז ושמצאתי את עצמי מוטל כחודש וחצי בשכיבה על הספה בסלון / במיטה סובל מכאבי בטן, מיואש

אחת לשבועיים היא הגיעה לנקות את ביתי. אישה מבוגרת להערכתי מעל גיל 50, עובדת זרה מאוקראינה, את שמה אינני זוכר

סוף סוף הבנתי שאני לא חייזר, חריג מכולם ושכמוני ישנם עוד המונים. פעם היו פחות כמונו או שפשוט לא הבחינו

שנים פינטזנו על החיים המסתתרים מעבר ליבשות ויַּמִּים. מרדף אינסופי אחרי האושר הנכסף. עברנו מנהרות אפלות, כבשנו יעדים. הזמן חמק

"אני מזמינה מד"א זה לא צחוק!" כך באסרטיביות אמרה. "את לא! אני אתגבר, זה לא קורונה החום הגבוה מהבטן." דו

איסטנבול, חום גבוה באמצע החורף היינו בטוחים שזו שפעת. חזרנו לארץ המצב התדרדר תוך ימים כאבי בטן עזים, שלשולים, דימומים…

איך משחררים מחשבות טורדניות העלולות להוביל לתשישות מנטלית בעקבות זיכרונות מקובעים ללא יצירת שינוי? זיכרונות "תקועים" מהעבר השבים ומצפים שוב ושוב

זה התחיל באמצע שנות ה 90 חום גבוה במהלך חופשה באיסטנבול. חשבנו לתומנו בימים הראשונים שזו שפעת. אך מהר מאד

חודש מאי מעלה את המודעות הכלל עולמית ל "מחלות" מעיים קרוהן וקוליטיס. הן מוגדרות ברפואה המערבית כ-"מחלות" אוטואימוניות "מחלה" בה