כשנכנסתי ללול – והבנתי משהו על החיים
לפעמים החיים מרגישים כמו לול תרנגולים. כולם מקרקרים סביבך, כל אחד בטוח שהוא צודק, ואתה רק מנסה להישאר יציב מבפנים.
לפעמים החיים מרגישים כמו לול תרנגולים. כולם מקרקרים סביבך, כל אחד בטוח שהוא צודק, ואתה רק מנסה להישאר יציב מבפנים.
אתמול נסענו יותר משלוש שעות לכל כיוון, עד לבסיס צאלים.לפני הכל, תודה ענקית לגבי המדהים – פנסיונר יקר שהסיע אותנו
מאמר אישי על רגעים של חוסר שליטה, תוויות רפואיות, והבחירה לצמוח מתוך קושי ולחזור לאנושי.
יד מרפאה, לב שנוגע – כוח הריפוי טמון בנתינה. בלב פתוח אתם שותלים תקווה, אתם השקט שבתוך הסערה. כבר חודשים
“בפוסט הזה, אני לא רק מטפל. אני גם אדם פשוט עם לב פתוח וכאב ישן”.
הבריאות מתחילה מבפנים: המסע שיצאתי אליו כדי לרפא את הגוף – וגיליתי שבריאות אמיתית מתחילה ברובד עמוק...
אני בדרך כלל נחשב לטיפוס זהיר, כזה שבודק את המים עם אצבע, ועוד אחת, לפני ששוקל לטבול. אבל מדי פעם
לא שיערתי לרגע שהודעת ווטסאפ פשוטה תהפוך למסע של חיבור עמוק. "אני נוחת ביום ראשון בלילה, בשני ב-10:00 אגיע אליך".

