כל הפוסטים בפסיכולוגיה רוחנית

כבן לאם ניצולת שואה מרכז הבית תמיד סבב סביב אוכל. כך שלכל חג היו המאכלים המאפיינים אותו, להם המתנתי בציפייה

אמצע אוגוסט, שיא החום והלחות, כולם כבר מותשים מהחופש הגדול. אמי ז"ל הייתה מתחילה לעורר את השאלה שהעלתה בנו כל

ארגנו בחלל החדר שולחן וסביבו כסאות. הגדרנו אותו -"מדינת העצמי". הסברנו שזהו משחק בו נתנהל על פי חוקים מאוד מיוחדים.

הכרנו במכבי צעיר. כיתה ז' לבושים חאקי ועניבה כחולה פס לבן. הוא היה בדיוק הפוך ממני בתכונותיו, מה שעורר בי

הנוער של היום מתבגר בעיצומה של מהפכה טכנולוגית מהירה. ברקע לעיתים תכופות ניצבת בכותרות פרשיית אלימות מינית שבה לא פעם

ביום הזיכרון, להערכתי סביב שנות ה 2000, הרגשתי צורך עז להתחבר לכאב הנורא של המשפחות השכולות. כיוונתי את הנסיעה לבית

לפני כשלושה עשורים, כשלמכבי היה עדיין ספר רופאים, חיפשתי בו, מתוך ייאוש ותסכול, תזונאית. כך הגעתי להלן חג'אג',יועצת תזונה. לצורך

קצת אחרי חצות כשכולם עדיין חוגגים את השנה החדשה קיבלתי פקודה מלמעלה. והופה הגחתי לאוויר העולם. תאריך מיוחד מלווה באחריות

היא הייתה הפצצה של השכבה. זוג עיני שקד חתוליות תכולות, שתי גומות חן, שפתיים מושלמות, שיער בלונדיני גולש ברישול טבעי,

הגשתי את התפטרותי מהמשרד הנוח בו עבדתי במהלך חמש השנים שקדמו להחלטה. הצורך בשינוי, חוסר סיפוק, שעמום, חיפשתי להפוך סבל