כל הפוסטים בכללי

לילה, סמטה חשוכה ביפו העתיקה, בית ישן, דירת חדר דחוסה עם תקרה גבוה. התישבנו ושמענו הרצאה אני אפילו לא זוכר

בלבול, חוסר כלים מתאימים לחברה הצעירים, והם לא רק שלהם הם גם שלנו הורים לאותם חברה צעירים בהתמודדות עם החיים

"הפיגוע כאן ליד תחנת השידור". כך נשמע קולה המתנשף של כתבת רדיו גלגל"צ, והמשיכה "אני יוצאת מהאולפן בריצה לכיוון הפצוע

ללא התראה מוקדמת אדריאן החליט שעולים להר שלפנינו. חלקנו לא היינו ערוכים נפשית וללא ביגוד מתאים, לרגע חשבנו שהוא צוחק.

אם הייתי אומר לך שכאבים עזים, חום גבוה וטראומה קשורים לקורונה. האם היית ממשיך לקרוא מאמר זה? הגעתי למצב שלא

תוך כדי חופשה כבר היינו מתכננים את היעד הבא. כאילו רצון לבלוע את העולם, ריקנות כזאת בפנים שלעולם לא התמלאה.

"תסתכל אליי!" פנתה בקול מוזר, בזמן שמיהרנו להיכנס למעלית בהתרגשות גדולה. רגע לפני כן נפרדנו בחיבוקים ונשיקות איחולים לבביים. הסתובבתי,

נ. הייתה לי אוזן קשבת. יכולתי לדבר שעות ללא הפסקה. קשובה לסיפורים כמו מקלדת שרושמת אותיות, שהופכות למילים ומעבדת אותם

שנים לא קיבלתי את דרכו המיוחדת. שפטתי, ביקרתי, בעיקר כעסתי עליו. לא יכולתי לעבד את הכעס מלבד גוש בלב שהכביד

דיכאון, ייאוש ארוך טווח מוביל בכל 40 שניות אדם בעולם ליטול את חייו, בארץ עלייה ניכרת בשיעור האובדנות בבני נוער