כל הפוסטים של haim

איפה שהוא הגעתי לשבר ותסכול תחושה שאני רץ סביב הזנב של עצמי. אותו בור בלב לא רק שנשאר, אלה גדל

ככל שהקשרים הדוקים והתלות ההדדית משמעותית יותר, כך המחלוקת שתתעורר תהיה בפוטנציאל גבוה יותר להחריף וככל שננסה להרגיע את המצבים,

הגשתי את התפטרותי מהמשרד הנוח בו עבדתי במהלך חמש השנים שקדמו להחלטה. הצורך בשינוי, חוסר סיפוק, שעמום, חיפשתי להפוך סבל

זה נחת עלי כמו רעם ביום בהיר. פתאום זה כבר לא שם, אצל הבן או הבת של, או חבר לעבודה…

תסכול, כעס, אכזבה, שנאה, כל אנרגיה שלילית אפשרית נשלחה לעברו. כך ספג ביקורת שלילית יום אחר יום בכל פעם שהבטתי

זהו זה התקבלתי לברנז'ה! שלוש שנים אני חולף לידם ומרגיש כמו צל מהלך. אף אחד לא מישיר מבט, לא ממצמץ,

"אבא, אנחנו נכנסים לשוק בדיוק לכמה דקות. אני יודעת בדיוק מה אני רוצה והיכן הדוכן. חייבת זאת לנסיעה". התבטלתי זרמתי

רגע, רגע, ר…גע, נופפתי בידיי לנהג האוטובוס שימתין לי. הוא קלט את הסימנים שלי, הצלחתי להיכנס לאוטובוס שהיה מלא באנשים.

אומנם נחתתי בגופי אך הרגשתי שאני ממש לא כאן. חצי שנה בחו"ל והחוויה המטורפת פעמה בי תקופה ארוכה. איזו תמונה,

לא נכנס לעומקו של הוויכוח כאן מעל גלי הפייסבוק… אך כן אשתף שהרגשתי שנעשה חוסר צדק סביב חלוקת זמני שימוש