כל הפוסטים באהבה

זכור לי אחד הרגעים שבהם הביעו אהבה הילדים שלי כשהיו פיצקלה, היה כאשר הם הציעו לי את המוצץ שלהם. עבור

ולעיתים נדמה שאין ביננו כלום, אין חוט מחבר. והלב נשאר אטום בכל דבר רואים הפוך כמו שני אנשים שונים. בשני

אנשים שזכיתי לפגוש ולכוון בדרך, שואלים אותי פעמים רבות אם אני ״דתי״ ואני משיב: "אני לא דתי ולא חילוני, אני

בפעם הראשונה שקלטתי אותה היא הופיע בפוסטר של מגזין להיטון. אישה סקסית כהת עור מבט ממגנט, "תלויה" על קיר אפילו

מי שהכיר מקרוב את אמי ז"ל זכה לפינוקים מהגסטרונומית מספר אחת! אמא היתה ניצולת שואה, האוכל היווה עבורה מרכז הבית,

"אבא נגמרה הפטינה", כאשר הגוזלית שלי מבקשת אני ישר עובר לדום. מיהרתי לסופר ליקטתי על הדרך כמה מצרכים והגעתי ליעד

שנים הם כבר לא בעולמנו זה. שנים הם באים לבקר אותי מידי פעם בחלום… היקיצה מלווה געגועים עד אין סוף.

מה זה אומר להיות תַּרְנְגוֹלִי? זה להיות פשוט, לדבר זה עם זה באותה השפה. לנפח חזה בשירת התקווה, לפחד בבום

הייתי בציפייה כל השבוע רק לראות אותה במסיבות בסופ"ש. אהבתי להסתכל עליה, לשמוע את הקול שלה הצחוק המתגלגל, ההליכה המייחדת

אנו נוטים "לאכול" את עצמנו במשך שנים על כל מיני דברים שעשינו או לא עשינו לאחרים אי שם בעבר. מייסרים