"הייתי בת שלוש כאשר החביאו אותי בתוך ציפה של כרית".
שנים על גבי שנים שמעתי את אותם הסיפורים באופן מדויק, אמא ז"ל סיפרה אותם כאילו התרחשו אתמול. לא הבנתי למה
שנים על גבי שנים שמעתי את אותם הסיפורים באופן מדויק, אמא ז"ל סיפרה אותם כאילו התרחשו אתמול. לא הבנתי למה
לו רק יכולתי לדעת בדיעבד מה יהיה המחיר הרגשי שאשלם כל חיי, הייתי מקבל את הבשורה אחרת. לא שיכולתי כילד
בתמונה סשה חבר טוב שלי, אנו צועדים כתף לכתף מעל עשור בדרך מדהימה.אבל כמו סשה יש לי עוד הרבה חברים:
במערכות יחסים עליות ומורדות. מצבים טובים מתחלפים למצבים מורכבים, ככל שמתקדמים בקשר. אין טוב בלי שנוסיף לו קצת רע. כמו
בדרך אל המרחב הנשגב, עומד למכשול הטבע האגואיסטי הטמון בכל אחד. מטרתו הגלויה והסמויה, במינימום זמן בדרך הכי קצרה. להשיג
בדרך אל המרחב הנשגב, עומד למכשול האגו המוכשר, טבע אגואיסטי הטמון בכל אחד מאיתנו. מטרתו הגלויה והסמויה בדרך הכי קצרה
כבר שנים שלא שומעים את נקישות הפטישים, ההתרגשות סביב בניית הסוכה רעש והמולה יחד עם כל ילדי השכנים. החוויה של
אחרי שנים של הסדרי ראיה שהלכו והתפוגגו כאשר סיים דולב את התיכון, שנים בהן למדנו לחיות במערכת יחסים וירטואלית יותר
שאלה ששאלתי את דודה קלרה בפגישתנו האחרונה, פתחה נושא כאוב ושיתוף אישי שהכה אותי בתדהמה...
"הוא תקף אותי, הגענו עד לידי אלימות פיזית." וזה אחרי שנים שהוא גונב, משקר, מתחמן. מנצל את זה שנשארנו רק

