עד כמה אנו יכולים להשפיע על המוח שיסייע לנו להגשים חלומות נשגבים? או לפחות להשתמש בו כך שלא יעמוד בדרכנו ביומיום.

המוח האנושי הוא אחת המערכות המורכבות והמופלאות ביותר בגופנו. הוא מאפשר לנו לחשוב, ללמוד, לזכור, לתכנן ולקבל החלטות. אבל האם עצרתם פעם לשאול מי באמת מנהל את מי? האם המחשבות שלנו הן שמעצבות את הרצונות והרגשות שלנו, או שאולי דווקא הרצונות והרגשות הם שמכוונים את המחשבות שלנו?

לאורך ההיסטוריה ניסו תרבויות עתיקות, הוגי דעות וחוקרים להבין את המתרחש בתוך "הקופסה השחורה" – המוח האנושי. ככל שהתפתח המחקר, כך התרחבה ההבנה שלנו על תפקוד המוח ועל הקשר שבין מחשבות, רגשות והתנהגות. השנים 1990–2000 אף הוכרזו בארצות הברית כ״עשור המוח״, תקופה שהוקדשה לקידום המחקר בתחום.

ולמרות ההתקדמות המרשימה והידע הרב שנצבר, בכל הנוגע להבנת התודעה האנושית, עדיין רב הנסתר על הגלוי.

"במקום שמסתיימת חכמתם של המחקרים – משם מתחלת חכמת הקבלה". כתב (רבי נחמן מברסלב, שיחות מוהר"ן, רכ"ה)

על פי חכמת הקבלה, לא המוח, השכל והמחשבה לבדם מנהלים את חיינו, אלא בראש ובראשונה הרצון והרגש שבלב.

הרב ד״ר מיכאל לייטמן מרחיב על כך בתוכנית ״חיים חדשים״, פרק 1021 — ״המוח האנושי, התפתחות עתידית״, ומסביר כי המוח הוא מעין ״מכונה״ שתפקידה לשרת את הרצון. הוא מסייע לנו לחשוב, לתכנן ולמצוא דרכים למימוש רצונותינו. היכולות השכליות מתפתחות בהתאם לרצונות ולצרכים המשתנים שלנו. 

אם כך מדוע אנחנו לא מאושרים?

הרצונות שלנו מניעים אותנו לחפש הנאה, סיפוק ומשמעות, במיוחד להתרחק מכאב ומחוויות לא נעימות. ככל שהרצונות התפתחו, כך התפתחו גם היכולות השכליות והאמצעים העומדים לרשותנו כדי לממש אותם.

לכאורה, התפתחות זו הייתה אמורה להוביל אותנו לחיים מאושרים ומספקים יותר. ואכן, הטכנולוגיה והמדע שיפרו את חיינו בתחומים רבים. אבל האם ההתקדמות הזאת הפכה אותנו גם למאושרים יותר?

לצד השפע והקדמה, רבים עדיין מתמודדים עם תחושות של ריקנות, דיכאון.
התפתחות האגואיזם הוסיפה לרצונות הטבעיים שלנו גם את הצורך לנצח, לשלוט ולהתעלות מעל אחרים. בהדרגה, תחושת האושר והערך העצמי שלנו החלה להימדד לא רק במה שהשגנו, אלא גם במידת העליונות שלנו ביחס לאחרים.

כאשר ההשוואה והתחרות הופכות למרכז חיינו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במאבק מתמיד, המלווה בלחץ נפשי (Stress), במתח, בכעסים ובחוסר שביעות רצון.

לצערנו, דפוס ההתנהגות הזה מחלחל גם אל התא המשפחתי ואל מערכת היחסים הזוגית. במקום לפעול יחד, כל אחד מושך את ה״שמיכה״ לכיוון שלו, לעיתים שוכחים ששניהם נמצאים תחת אותה שמיכה.

איך יוצרים שינוי?

השינוי מתחיל כאשר אנחנו משנים את כיוון המחשבה והרצון שלנו:
במקום להשקיע את כוחותינו בניסיון לשלוט באחרים ולהתעלות מעליהם. אנחנו לומדים להפנות אותם לחיבור, להקשבה ולנתינה.

במקום לשאול כל הזמן ״מה אני יכול לקבל לעצמי?״.
אנחנו מתחילים לשאול גם ״מה אני יכול לתת לאחר?״.
כך אנחנו מפנים מקום ליחסים שאינם מבוססים רק על תחרות ומאבקי כוח. אלא גם על התחשבות, שיתוף ואכפתיות.

וכפי שמתאר הרב מיכאל לייטמן:

״כאשר הלב נפתח לחום ואהבה אינסופיים גם המוח נפתח להבנות והבחנות בלתי מוגבלים. או אז אנו מגלים שהמוח הפרטי הוא כמו 'מודם' שמיועד לחבר אותנו לאחרים. אנו הופכים לצינור, למעבר, למגבר למציאות אינסופית.״