זה התחיל באמצע שנות ה 90 חום גבוה במהלך חופשה באיסטנבול. חשבנו לתומנו בימים הראשונים שזו שפעת. אך מהר מאד החלו דימומים וכאבי בטן חזקים שעזרו לנו להפנים שהפעם זה משהו אחר. העדפתי להמתין "זה בטח יחלוף לבד הגוף יתגבר" ניסיתי לנחם את עצמי, אך לאכזבתי המצב רק החמיר. חלפו להם ימים רבים כך הגעתי במצב קשה לגסטרולוג שהכניס אותי באופן בהול לבדיקת קולונוסקופיה. זריקת הטשטוש לא עזרה להכהות את הכאבים לאורך הבדיקה.

חודשיים לפני כן, נפגעתי במהלך חופשת סקי שבעקבותיה פניתי לרופא אורתופד שנתן לי שתי סדרות כדורי וולטרן (שאנו קהילת קרוהן וקוליטיס מנועים מלהשתמש בהם). כדורי הוולטרן היוו "הכנה טובה" להתלקחות הקוליטיס הראשונה. מתח נפשי, לחץ וסטרס שהתגברו בעקבות אירועים שונים היוו קטליזטור לעוצמת ההתלקחות.

מתנה שתלווה אותך לאורך שארית חייך!

הרגע בו רופאת המשפחה בישרה לי בעדינות ככל שניתן בעקבות ממצאי הקולונוסקופיה שזו "מחלה כרונית"! הגבתי באינסטינקטיביות וללא היסוס בקול "אני אצליח לנצח את הקוליטיס ולא באמצעות רפואה קונבנציונאלית"! הרגשתי סקפטיות, אך עבורי אמירה זו מחזקת ומלווה אותי עד עצם היום הזה. במיוחד מסייעת בתקופות בהן אני נדרש לאזן את עצמי. מחוסר ברירה התחלתי ליטול כדורי rafassal רפסל, ורפסל enema פליט כדי להרגיע את ההתלקחות ולשוב לאיזון. אך במקביל התחלתי במסע חיפוש שיטות ריפוי אחרות.

מחשבה ראשונה טבעית לכולנו באופן אינסטינקטיבי, היא כאשר הגוף יוצא מאיזון – שינוי תזונה. וכך גם אני לא שונה מאחרים, הגעתי באקראי או שלא באקראי ישר למסטר לתזונה יצחק בן אורי ז"ל. "יצחק נחשב לאחד הטהרנים המחמירים שבין המומחים. אחרי מספר חודשים בהליך קיצוני לשינוי התזונה. הבנתי שנדרש שינוי ארוך טווח, נרתעתי בשנית ולא הייתי מוכן לקראתו. באותם זמנים עבדתי כמנהל מכירות בחברה המובילה בענף הבניה, שימשתי אב מעורב ופעיל בגידול ילדי הקטנים, בילויים וחופשות בארץ ובחו"ל וניסיתי לכבוש את העולם בסערה.

אומנם אימצתי כמה הרגלי תזונה חדשים, אך שבתי אל אותם ההרגלים שאורח חיי הכתיבו לי. הייתי עסוק באמצעים חיצוניים כמו רובינו "תרופות" כדורים כימיים (כדורי וחוקני הראפאסל), בעיקר מחשבות ששינוי בתזונה ירפא את המצב. לצערי השימוש ב"תרופות" יצר רימיסיה לתקופות קצרות והן איבדו את יעילותן והשפעתם לטווח הארוך. המצב הפיזיולוגי הידרדר בהדרגה והוביל למצוקה נפשית, פחד, חרדה, ייאוש, חוסר אונים ובלבול. מצב מעולה בדיעבד שאילץ אותי לחקור, ללמוד ולחפש מזור בשיטות ריפוי שונות.

איזון קרוהן וקוליטיס דורש שינוי מערכתי.  

הגעתי למטפלים מדהימים מהפן ההוליסטי, כל אחד מהם לקח אותי למסע התקלפות שבאמצעותו יצרתי שינוי נוסף בגישה לחיים ולסביבה. שינוי שסייע לי להתאזן ולהגיע לרמיסיה באמצעות כוח הריפוי הפנימי. למדתי לשלב בין רפואה מערבית יחד עם רפואה הוליסטית!            

מידי פעם יוצא לי להיכנס לפורומים שונים של קהילות קרוהן וקוליטיס וקשה לי מאד לקרוא את התכנים. "תרופות" שונות ומגוונות אשפוזים ועד לניתוחים. ובמאמר זה אשר כתבתי במיוחד ליום המודעות העולמי לקרוהן וקוליטיס רציתי לצאת עם אמירה שונה ולומר חברה ישנה עוד דרך לשמור על איזון ולחיות ברמיסיה עם קרוהן וקוליטיס.