כל הפוסטים בתסכול

פתאום משום מקום אזעקה. אינסטינקט ראשוני חשבנו הנה שוב תקלה במערכת ההפעלה. שנייה עוברת מפנימים וואלה זה אזעקת אמת. כבדות

הרגשתי כל כך דחוי, הבטן התכווצה, המילים לא יצאו נדהמתי מהתגובה. כשהתיישבתי בספסל השמאלי ליד החלון, הכעס החל עולה עבר

בכל פעם שאני רואה את הפרצוף שלה אני מרגיש כעס שמתחיל לטפס מהבטן, עולה ללב עושה "שני מחזורים" מגיע לראש.

השעה הייתה בין ערביים, צפון הארץ כפר בלום בבריכה, חום כבד מנשוא קרוב ל 40 מעלות. החום הכבד לא הפריע

"היה פיגוע ליד הבסיס שלי, שני חיילים נהרגו, הקצינה שלי התקשרה" פתאום ראיתי את הפנים של דיה ביתי הקטנה משנים

איך אהבתי כילד לשבת על ברכי סבתי ולגמוע בשקיקה סיפורים על רומניה "ארץ האגדות". רומניה הצטיירה לי אז כילד אי

מישנאלצתי בעל כורחי לעזוב את הממלכה הקסומה. היה ברור לי ש Queeny עוברת איתי לבית אברהם אבינו. הנושק ליער מדהים,

"קניתי שמלה חדשה והתאמתי לה את הנעל השחורה עם העקב הגבוה, אני רוצה להיראות במיטבי. והעגלים מהחתונה של בת אל

איך משחררים מחשבות טורדניות העלולות להוביל לתשישות מנטלית בעקבות זיכרונות מקובעים ללא יצירת שינוי? זיכרונות "תקועים" מהעבר השבים ומצפים שוב ושוב

זה התחיל באמצע שנות ה 90 חום גבוה במהלך חופשה באיסטנבול. חשבנו לתומנו בימים הראשונים שזו שפעת. אך מהר מאד