כל הפוסטים בשינוי דפוסי חשיבה

יום שישי בין הערביים קצת לפני כניסת השבת, גרמניה העיר היידלברג כבשה אותי בקסמה מייד. ירדנו מהמבצר דרך המדרחוב בעיר

הפנים מכוונים לקראת גיל 30 שוב שירות מילואים. לכאורה איזה כיף שינוי שגרה התנתקות מהחיים הרגילים. עבורי בכל פעם זה

מה זה אומר להיות תַּרְנְגוֹלִי? זה להיות פשוט, לדבר זה עם זה באותה השפה. לנפח חזה בשירת התקווה, לפחד בבום

גם אני לא אוהב אותו בלשון המעטה, יש בו הרבה צדדים שמעוררים בי המון התנגדויות. כל הרעש סביבו הצליח להשפיע

אתה תעבור בעמק הדחייה, ותחייה בארץ ערפילי הבוקר. אתה תמצא את ביתך. אך הוא לא יהיה היכן שהיה... סיימתי את

על פניו זה נראה קצת הזוי שהאדם בנוי מראש באופן כזה שהוא לא יכיר את עצמו, את מה שטמון בתוכו,

לובש חולצת פסים צבעונית על גופיה לבנה, מכנסי חאקי קצרים סנדלים תנכיות וילה יורד לפגוש את החברים בשכונה. רחוב הרב

קם לעוד יום חדש. שמש "משקרת" קר נורא. המחשבה נודדת בין מה שעברתי אתמול לבין תכנון המחר. לפעמים עוד יום

פגישה אקראית "בזכות" סיגריה הובילה לחברות אמיצה. למרות שאני אישית לא מאמין באקראיות, יש כוח שמנהל את המציאות בקפידה. לפני

אנו נוטים "לאכול" את עצמנו במשך שנים על כל מיני דברים שעשינו או לא עשינו לאחרים אי שם בעבר. מייסרים