כל הפוסטים בקשרים של אהבה

שנות השבעים מדינה שלמה צמודה לערוץ הראשון, לא הפריע לאף אחד שהשידור בשחור ולבן. כולם ילדים ועד זקנים לא זזו

אחת לשבועיים היא הגיעה לנקות את ביתי. אישה מבוגרת להערכתי מעל גיל 50, עובדת זרה מאוקראינה, את שמה אינני זוכר

ולעיתים נדמה שאין ביננו כלום, אין חוט מחבר. והלב נשאר אטום בכל דבר רואים הפוך כמו שני אנשים שונים. בשני

פתאום החלו רעידות מוזרות, שכנעתי את עצמי בשניות הראשונות שהכביש מחורץ. ממשיך לנסוע עוד כמה עשרות מטרים מתחיל להבין שמשהו

רציתי רק לגונן עליה לעטוף אותה בחום ואהבה. נפגשנו בימים שנקבעו מראש, קוראים להם בז'רגון מקצועי "הסדרי ראיה". דיה הגיעה

מעניין יותר, במיוחד בסוכות לצאת מהבית לטייל לפגוש חברים. מאשר לשבת בבית ולהתלבט על איזה כפתור ללחוץ – על השלט

"הרגשתי כאילו אני נוגע בשמיים, תחושת מילוי פנימית, אהבה אין סופית. יכולתי לחבק עצים ולהרגיש שאני מעניק להם השפע. אך

בשנים האחרונות התמקדתי בעבודתי בילדים בגילאי גן עד בית הספר היסודי. מלבד גילוי סף השעמום ואיבוד העניין הכל כך נמוך

כשהייתי צעיר, הים היה הבילוי המועדף עלי. אפילו ימי בין המצרים לא הרתיעו אותי מלהגיע אליו בימים הקבועים. אממה, אמא

לפתע שינו פניה את הבעתן והפכו רציניים. היא הישירה מבט ואמרה "אבא אני יוצאת מחר בערב להפגין!". הדעות הפוליטיות השונות