"הרגשתי כאילו אני נוגע בשמיים, תחושת מילוי פנימית, אהבה אין סופית. יכולתי לחבק עצים ולהרגיש שאני מעניק להם השפע. אך לא הצלחתי להחזיק בתחושה המדהימה הזו לאורך זמן, ליהנות ממנה ומהצורך העז להעביר אותה הלאה גם לאחרים. תחושה אמביוולנטית – רוצה להישאר בהוויה הזו כל הזמן מנגד, מותש.
כך ממרומי ללה לנד הרגשת סחרור הנאה צרופה עד בלי די. ואז שוב כצליפת שוט חדה, הסתלק האור בבת אחת מלבי וההנאה התחלפה בהרגשת מועקה קשה, חושך מוחלט. קושי להכניס אוויר לבית החזה, לנשום. האהבה האין סופית התחלפה בתחושות פגיעה, תסכול, אכזבה, כעס משתק, ריקנות נוראית.
כלפי חוץ מסתובב עם חצי חיוך מטומטם, כמסכה. רק הקרובים הבחינו שמשהו בי מתהפך״.
שתפתי כך את דור, המטפל הסיני שלי בחוויה. והוא בעיניים מלאות פליאה, התלהב וענה שלפי הפילוסופיה הסינית העתיקה, הדיכאון הוא זמן טוב להתכנסות פנימית והתבוננות, זמן של יותר "יין".
הוא המשיך והסביר שהשינוי בעולם הזה קורה מהמקום של יין – חומר, החלק הקר, הנמוך, האיטי, החשוך של תהליך המקושר עם הירח.
לעומת יאנג שזה אנרגיה – החלק החם, הגבוה, המהיר, המואר.
ומתוך ההתכנסות והתבוננות הזאת שמזמן בנו הדיכאון, צריך לצאת לשינוי בחיים – מתוך היין נולד היאנג.
האם כדור כימי יכול להשיב תפקוד הורמון הדופמין?
בז'רגון רפואי מקצועי קיימת מדידה של רמת דופמין, המתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי וממלא תפקידים חשובים במוחנו ובגופנו. הדופמין פועל הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית.
הרפואה המערבית הציבה נוסחאות למבנה המולקולרי של הורמון הדופמין ונמצא כי לחוסר או עודף של דופמין, השפעה גדולה על מספר גדול של הפרעות ומחלות, ובהן סכיזופרניה, מחלת פרקינסון, דיכאון מז'ורי, הפרעה דו-קוטבית והפרעות קשב. על בסיס ידע זה פותחו תרופות רבות במטרה להיטיב את פעולתו בנו.
נשאלת השאלה: האם אותן תרופות כימיות המחקות הרגשה מאוזנת, כפי שמתקבלת בתפקוד תקין של הורמון הדופמין, יכולות להוות תחליף קבוע?
התשובה היא די פשוטה. ברגע שהשפעת התרופה מתפוגגת, תחושת הריקנות והדיכאון חוזרת בעוצמה רבה יותר. אנחנו נכנסים ללופ של תלות בכדור כימי. הגוף לומד לעקוף את השפעתו של הכדור. הרגשת התסכול הגדולה מובילה בחלוף הזמן לייאוש מהמצב. חוסר הרגשת המילוי קשה ולצערנו במקרים קיצוניים אנשים לא יכולים לשאת את הרגשת החושך. במקרי קיצון חלקם אף ישימו קץ לחייהם.
דיכאון במונחים רוחניים
מונחים רוחניים מגדירים דיכאון כסתימה בדרכי האור העליון הזורם אלינו ומעניק תחושת מילוי מתוקה.
האור העליון מורגש בנו כזרימה מיטיבה, בהתאם לאיכות הקשר עם האנשים הסובבים. ככל שהקטנו את הפרעת האגו שלנו,
המלא ברצונות אין סופיים למילוי רגשות אישיים, ללא התחשבות בקיים מחוצה לו, כך נחוש בו בעוצמה גדולה יותר.
ה ״תרופה״ הרוחנית פשוטה – עלינו ללמוד לשפר קשרים נכונים עם הסביבה, להחיות בלבנו את אותם תאים כבויים
המובילים לכל המחלות, לקיים קשרים חברתיים מאוזנים ומיטיבים ולהפרות את חוטי הקשר בינינו בחום ואהבה.
בעקבות סרטון קצר מהפייסבוק – הרב מיכאל לייטמן דוקטור לפילוסופיה – מה הסיבה לדיכאון?
