כל הפוסטים בלב שלם

רגע, רגע, ר…גע, נופפתי בידיי לנהג האוטובוס שימתין לי. הוא קלט את הסימנים שלי, הצלחתי להיכנס לאוטובוס שהיה מלא באנשים.

מסע החיים עיגל לא רק את גופי, אלה גם הרבה מתכונותיי שעברו "פירמוט". בכלל היום, יותר מתמיד, אני נתפס כטיפוס

זרקו אותי מהבית לפנימית הכפר הירוק כי נשארתי כיתה. אמירה קשה, אך כך הרגשתי, על פי תפיסת המציאות שלי כנער

שנים הם כבר לא בעולמנו זה. שנים הם באים לבקר אותי מידי פעם בחלום… היקיצה מלווה געגועים עד אין סוף.

הכרנו בתנועת הנוער, אבל הקשר נבנה בשנה הראשונה בתיכון, למדנו באותה הכיתה. חברות צמודה חברים משותפים, צבא, טיולים בארץ ובעולם.

מה זה אומר להיות תַּרְנְגוֹלִי? זה להיות פשוט, לדבר זה עם זה באותה השפה. לנפח חזה בשירת התקווה, לפחד בבום

הייתי בציפייה כל השבוע רק לראות אותה במסיבות בסופ"ש. אהבתי להסתכל עליה, לשמוע את הקול שלה הצחוק המתגלגל, ההליכה המייחדת

פגישה אקראית "בזכות" סיגריה הובילה לחברות אמיצה. למרות שאני אישית לא מאמין באקראיות, יש כוח שמנהל את המציאות בקפידה. לפני

"חומרים לחים ללא גבולות הנפגשים האחד עם השני מתערבבים זה בזה ויוצרים מרקם חדש. אך כאשר חומר לח נקרש ונעשה