כל הפוסטים בשינוי דפוסי חשיבה

הרגשתי כל כך דחוי, הבטן התכווצה, המילים לא יצאו נדהמתי מהתגובה. כשהתיישבתי בספסל השמאלי ליד החלון, הכעס החל עולה עבר

אמצע החיים, מאחוריי משברים שהובילו לחוסר הבנה לאן הובילו אותי החיים. ניסיתי להיאחז ולנסות להדביק את החיים המוכרים, שהחלו אט

בכל פעם שאני רואה את הפרצוף שלה אני מרגיש כעס שמתחיל לטפס מהבטן, עולה ללב עושה "שני מחזורים" מגיע לראש.

"בעלי התלונן שהם קטנים אז עשיתי הגדלה, מחזיקה אותם בשתי הידיים וקורצת לניקול שבינתיים התיישבה לידה, ועוד מתיחה קטנה על

אני זוכר כמו היום את המבט והכאב, את השאלה שקיוצה את שרירי הבטן הרכה. של סבתי עליה השלום שהייתה ניצולת

"היה פיגוע ליד הבסיס שלי, שני חיילים נהרגו, הקצינה שלי התקשרה" פתאום ראיתי את הפנים של דיה ביתי הקטנה משנים

איך אהבתי כילד לשבת על ברכי סבתי ולגמוע בשקיקה סיפורים על רומניה "ארץ האגדות". רומניה הצטיירה לי אז כילד אי

"אם עכשיו ישב אצלך מישהו עם אותם המספרים של תאריך הלידה שלי, ואותו שם. תגיד לו אותו הדבר מה שאמרתה

וואלה הרגשתי ממש ב"עננים" כאשר אספתי אותה. חולצה פרחונית זוהרת אדומה, שיער אדמוני חום כזה מבצבץ מכובע צמר מנומר, עיניים

פחד חרדה שמע לא רואים אותי. אני לא קיימת כך הרגישה #הפולניה_שבי יום חמישי בחיק המשפחה! כתבתי לא מזמן מאמר