כל הפוסטים בלב שלם

יום הזיכרון ואני חוזר בדמיוני, כבמנהרת זמן, עשר שנים לאחור, לאותו יום שישי נורא. זוכר את הפרח המקסים, רועי פלס

אני מכיר את התחושה הזאת היטב. מתוך מודעות, הקמתי "חומת מגן" כדי להגן על הנפש שלי, למנוע מהכאב לחדור ללב.

שבעה ניתוחים הובילו להחלטה לכרות לסבתא את הרגל בְּשֶׁל שבר שלא התאחה. אמי סעדה את סבתי כמעט לבדה, בנאמנות ובמסירות

כמה פעמים אמרתם לעצמכם 'לעולם לא אוכל להתמודד עם זה'? וכמה פעמים החיים הוכיחו אחרת? זהו סיפור על הפחד שמקדים

ברגע בלתי נשכח בתחילת אפריל, רגעים ספורים לפני כניסת השבת, יצאה דקל, בתי הבכורה, לאוויר העולם וקבעה את מקומה בליבי

אחת לשבועיים היא הגיעה לנקות את ביתי. אישה מבוגרת להערכתי מעל גיל 50, עובדת זרה מאוקראינה, את שמה אינני זוכר

עכשיו אנחנו כאן קרקע אמצעית MIDDLE GROUND בין הישן שהתפרק לחדש שטרם נוצר האדמה נשמטה תחת רגלינו, פחד טלטלה חדרו

ישראל במלחמה. כולנו מרגישים את כוחה של הרוח הישראלית, כוח החיבור בינינו, כהבטחה לעמידתנו האיתנה בשתי החזיתות, הגשמית והרוחנית. אנחנו

רציתי רק לגונן עליה לעטוף אותה בחום ואהבה. נפגשנו בימים שנקבעו מראש, קוראים להם בז'רגון מקצועי "הסדרי ראיה". דיה הגיעה

עברתי בחיי מצבים אישיים קשים. כתבתי על כך כמה פוסטים בבלוג האישי באתר שלי. מתוך מצוקה רגשית קשה לאורך זמן