כשהלב נסגר
הלב נסגר. כעס מוביל לריחוק, ניקור, דחייה, אחרי זמן מה … אדישות, נכון זה מוכר. מנגנוני הגנה מקולקלים, פגיעות
הלב נסגר. כעס מוביל לריחוק, ניקור, דחייה, אחרי זמן מה … אדישות, נכון זה מוכר. מנגנוני הגנה מקולקלים, פגיעות
אני זוכר כמו היום את המבט והכאב, את השאלה שקיוצה את שרירי הבטן הרכה. של סבתי עליה השלום שהייתה ניצולת
"היה פיגוע ליד הבסיס שלי, שני חיילים נהרגו, הקצינה שלי התקשרה" פתאום ראיתי את הפנים של דיה ביתי הקטנה משנים
"אם עכשיו ישב אצלך מישהו עם אותם המספרים של תאריך הלידה שלי, ואותו שם. תגיד לו אותו הדבר מה שאמרתה
אתם מכירים את זה שאתם נכנסים לרכב בחופזה. צריכים להקפיץ הילדים, פגישת עסקים, עבודה או כל סיטואציה אחרת מלחיצה. מגעים
"קניתי שמלה חדשה והתאמתי לה את הנעל השחורה עם העקב הגבוה, אני רוצה להיראות במיטבי. והעגלים מהחתונה של בת אל
כמה פעמים ניסיתם למשוך שפע לחייכם – אם זה דרך תפילות, מדיטציות או טקסים מיוחדים - רק כדי לגלות שזה
"הלוואי והיא תהיה חולה" כך אכלתי בלב לאמא כשהייתי ילד קטן, בעקבות ויכוח עקר שאני מזמן כבר לא זוכר את
איך משחררים מחשבות טורדניות העלולות להוביל לתשישות מנטלית בעקבות זיכרונות מקובעים ללא יצירת שינוי? זיכרונות "תקועים" מהעבר השבים ומצפים שוב ושוב
זה התחיל באמצע שנות ה 90 חום גבוה במהלך חופשה באיסטנבול. חשבנו לתומנו בימים הראשונים שזו שפעת. אך מהר מאד

