
נפרדים מהפרוד, מתחברים לחיבור
"שוב כלב השתין במעלית, איזו חוצפה…" "תסתכלו במצלמות תתפסו את האחראי…" דיונים מלאי פאתוס על זמני מעלית שבת עבור משפחת
"שוב כלב השתין במעלית, איזו חוצפה…" "תסתכלו במצלמות תתפסו את האחראי…" דיונים מלאי פאתוס על זמני מעלית שבת עבור משפחת
בשנים האחרונות התמקדתי בעבודתי בילדים בגילאי גן עד בית הספר היסודי. מלבד גילוי סף השעמום ואיבוד העניין הכל כך נמוך
כשהייתי צעיר, הים היה הבילוי המועדף עלי. אפילו ימי בין המצרים לא הרתיעו אותי מלהגיע אליו בימים הקבועים. אממה, אמא
"מפחיד לחיות כאן, המדינה נהרסת, אני מרגישה את זה בעצמות!" פתחה דקל ביתי הגדולה את שיחת הטלפון היום, בוקר יום
אמצע אוגוסט, שיא החום והלחות, כולם כבר מותשים מהחופש הגדול. אמי ז"ל הייתה מתחילה לעורר את השאלה שהעלתה בנו כל
״רציתי למות, לא יכולתי לשאת את המצב. הבית התפרק, אמא ניסתה לנתק אותי מאבא. בז'רגון מקצועי זה נקרא ניכור הורי.
ארגנו בחלל החדר שולחן וסביבו כסאות. הגדרנו אותו -"מדינת העצמי". הסברנו שזהו משחק בו נתנהל על פי חוקים מאוד מיוחדים.
ישנם כל כך הרבה סיפורים מרתקים, עוצרי נשימה. אך סיפור אחד שמדברים עליו ומספרים אותו, כבר למעלה מ 3000 שנים.
שניים משיטים סירה. התחיל האחד קודח תחתיו, לעשות נקב בסירה. אמר לו חברו: "למה אתה קודח?" ענה לו: "מה אכפת
לפני כשלושה עשורים, כשלמכבי היה עדיין ספר רופאים, חיפשתי בו, מתוך ייאוש ותסכול, תזונאית. כך הגעתי להלן חג'אג',יועצת תזונה. לצורך