החיבור שלא ידעתי מהו אך אותו חיפשתי כל חיי
יש בדידות שקטה, סמויה. היא לא צועקת, לא בוכה, לא מבקשת עזרה. היא פשוט שם. ככה זה התחיל אצלי כשהייתי ילד.
יש בדידות שקטה, סמויה. היא לא צועקת, לא בוכה, לא מבקשת עזרה. היא פשוט שם. ככה זה התחיל אצלי כשהייתי ילד.
הבריאות מתחילה מבפנים: המסע שיצאתי אליו כדי לרפא את הגוף – וגיליתי שבריאות אמיתית מתחילה ברובד עמוק...
אני בדרך כלל נחשב לטיפוס זהיר, כזה שבודק את המים עם אצבע, ועוד אחת, לפני ששוקל לטבול. אבל מדי פעם
יום הזיכרון ואני חוזר בדמיוני, כבמנהרת זמן, עשר שנים לאחור, לאותו יום שישי נורא. זוכר את הפרח המקסים, רועי פלס
לא שיערתי לרגע שהודעת ווטסאפ פשוטה תהפוך למסע של חיבור עמוק. "אני נוחת ביום ראשון בלילה, בשני ב-10:00 אגיע אליך".
מטר שישים בלבד – אבל ענקית בנוכחותה! כשהייתה צועדת ברחוב סוקולוב בחולון עם ה"מרצדס" שלה – עגלת הקניות שהפכה לסמל
מאמר נוגע ללב ומציג סיפור אישי עם מסר עמוק על עצמאות, הורות ויחסים בין דוריים.
ניקוי אנרגטי בהילינג ורייקי – חוויה רגשית שלילית – טראומות הנובעות מפחד בהלה, כעס, ביקורתיות, דיכאון, מתח נפשי ועוד,
אחרי עשרה חודשים רחוקים, הם חוזרים למציאות חדשה. המשפחה השתנתה, הילדים גדלו, והאישה למדה להתמודד לבד עם כל מה שהחיים
תפסתי אותו, ערום מכל פרי, ללא פרח או עלווה. גזע, ענפים חשופים מושטים לכל עבר, קור חודר לעצמות. באתי לברך

