מוכרת הכובעים מהבסטה
"אבא, אנחנו נכנסים לשוק בדיוק לכמה דקות. אני יודעת בדיוק מה אני רוצה והיכן הדוכן. חייבת זאת לנסיעה". התבטלתי זרמתי
"אבא, אנחנו נכנסים לשוק בדיוק לכמה דקות. אני יודעת בדיוק מה אני רוצה והיכן הדוכן. חייבת זאת לנסיעה". התבטלתי זרמתי
רגע, רגע, ר…גע, נופפתי בידיי לנהג האוטובוס שימתין לי. הוא קלט את הסימנים שלי, הצלחתי להיכנס לאוטובוס שהיה מלא באנשים.
אומנם נחתתי בגופי אך הרגשתי שאני ממש לא כאן. חצי שנה בחו"ל והחוויה המטורפת פעמה בי תקופה ארוכה. איזו תמונה,
לא נכנס לעומקו של הוויכוח כאן מעל גלי הפייסבוק… אך כן אשתף שהרגשתי שנעשה חוסר צדק סביב חלוקת זמני שימוש
מסע החיים עיגל לא רק את גופי, אלה גם הרבה מתכונותיי שעברו "פירמוט". בכלל היום, יותר מתמיד, אני נתפס כטיפוס
♦ What is your advice for people who want to turn their current part or job into something meaningful or
• מה העצה שלך לאנשים שרוצים להפוך את התפקיד הנוכחי או מקום העבודה שלהם למשמעותי ומעורר השראה? • מה עשית
זרקו אותי מהבית לפנימית הכפר הירוק כי נשארתי כיתה. אמירה קשה, אך כך הרגשתי, על פי תפיסת המציאות שלי כנער
I successfully realized the American dream. I built a dream house, married a beautiful wife, had three children and also
המאמר נולד בעקבות פניה של אנדרו סימן, עורך בחדשות לינקדאין, שביקש ממני לשתף בנקודות מבט על עולם העבודה המשתנה... הצלחתי

