הכרנו בתנועת הנוער, אבל הקשר נבנה בשנה הראשונה בתיכון, למדנו באותה הכיתה. חברות צמודה חברים משותפים, צבא, טיולים בארץ ובעולם. חלפו הימים, התחתנו, כל אחד הקים בית, משפחה, ילדים. תמיד שמרנו על הקשר, הרגשנו בחשיבותו, אך פיזית זרמי החיים הובילו כל אחד מאיתנו למחוזות שונים. דניאל עבר לת"א, עיר ללא הפסקה, ואני ומשפחתי העתקנו מגורינו לאורנית שבשומרון. כמו החיים כך גם הקשר השתנה והפך פחות ופחות פיזי אך נשאר חם ואוהב, יקר ולבבי. כל שיחה החלה מהנקודה בה הסתיימה השיחה האחרונה, אפילו אם חלף זמן רב.
השבוע נפגשנו לאחר שנה וקצת, אתם יודעים קורונה, סגר, טילים. ישבנו בקפה בוקה, כמו בימים הטובים. דניאל גרוש שנים רבות, אבא מסור ונאמן לילדיו. שבגרו וכבר סיימו צבא. לכאורה אמורות להישאר מאחור כל אותן מחלוקות כספיות ואחרות בינו לבין גרושתו. רובנו משלימים איכשהו. נותרות מחלוקות קלות כמו מי מאיתנו יזכה לארח את הילדים ששנינו ככ אוהבים, בערב שישי או חג. אך דניאל שיתף אותי בכאב שנאלץ לפגוש את גרושתו שוב בבית משפט. זכרתי שהקשר, למרות הפרדה, עדיין מנוהל ע"י כעסים, אכזבות, ביקורת והאשמה שלא הגיעו לפתרון.
משנפרדו דרכנו והדברים שקעו בי מעט, בשיח ביני לביני שאלתי: האם זה מקרי שהשבוע בדיוק סיימנו לצלם את הפרקים האחרונים בקורס שכתבתי. קראתי לו ״כאשר הזוגיות מתפרקת״. הקורס מציע התבוננות שונה על מצבי החיים, על פי כלים שהצטיידתי בהם בלימודי חכמת הקבלה.
באמצעות הלימוד הטמעתי אפשרויות חדשות להתמודדות עם קשיים המתגלים כאשר הזוגיות עוברת שינויים וכעת ניתנת לי הזכות להציע אותם לכל מי שסובל במצבים דומים.
שיתפתי אתכם כאן בכמה תמונות כטעימה קטנה מהחוויה. אני מרגיש שהפכנו להיות משפחה אחת גדולה, מעדכנים את השני בטוב ברע ומה שביניהם.
בקורס נחווה יחד אפשרויות חדשות להצליח בזוגיות ובמשפחה, לשחרר את העבר, "מעל כל הפשעים מכסים באהבה". ולהמשיך קדימה והלאה.
הטבע דורש מאיתנו עליית מדרגה
בינינו, אם נתעמק, החיים משתנים עבור כולנו. הקורונה סגרה ובודדה אותנו בבתים. החיסון של פייזר, הצליח לשחרר אותנו מהמסכות באזור פתוח, לחזור לרגע להרגיש ״חופשיים״ לשוב לקניונים, חו"ל למפגשים הפיזיים כמו פעם והנה מתקפת טילים "דחסה" אותנו לממ"דים בחזרה.
מורגש בנו כמו מסר מאותו כוח גדול שמנהל את המציאות, כוח טבע בלתי נראה שדורש מאיתנו לעלות לחוויית חיים חדשה. בתוך הסגירות שנכפתה עלינו, לגלות דווקא שחרור וחופש. כשאנחנו מנוכרים, שונאים, כועסים ובפועל ממש נעולים, וסגורים בעצמנו, האיזון מיד מופר וההוויה הזו חוזרת אלינו כבומרנג.
אתה ואני, הסביבה הקרובה, דניאל והאקסית המיתולוגית, כולנו הקוראים את המאמר יכולים לשנות בתוכנו את היחס משנאה לאהבה, זה בכוחנו. נוכל יחד לשנות את הסביבה במעגלים הולכים ומתרחבים של קרבה בינינו.
אני מעז לדמיין אותנו כחברה מצליחים בדרך הזו אפילו לבחור סוף סוף ראש מתאים לממשלה😁
