מנדלבוים
אני עדיין בשוק מעצמי. איך זה קרה לי?
למדתי אדריכלות ובין היתר הנדסת אנוש; ישנן מידות סטנדרטיות שנצרבו לי בזיכרון.
לקחתי את המטר האישי שלי, מדדתי, ורשמתי על פתקית ורודה כדי שלא אשכח או אתבלבל.
הפתקית הוורודה והגב התפוס
כאחד ששונא קניות והחלפות רהיטים – ובמיוחד מוצרי חשמל ותקשורת – לקח חודש מרגע שרשמתי את הפתק ועד שהמצב נהיה כל כך קשה.
חודשים על גבי חודשים אני קם עם גב תפוס. השקע במזרן הפך להיות כמו שקע ברומטרי 🙂
ואני קמתי אחרי שנת לילה והגב כאב. זה הביא אותי להחלטה הגורלית: היום אני הולך לקנות מזרן!
ביררתי עם צ'אטי איפה ניתן לרכוש מזרן הולנדיה כמו שלי. מדובר במזרן מבוגר כבר, בן למעלה מחצי יובל.
כוונתי לחנות עודפים במרכז דן דיזיין.
הסתבר, מחיר מזרן בחנות עודפים של הולנדיה למיטה מתכווננת הוא כמו מחיר של חדר שינה שלם.
"תיגש ממול, שם תמצא יותר זול", הפנה אותי המוכר שקלט עליי את המבט המבועת.
בדקתי חנות מזרנים נוספת, עד שהגעתי לשלישית באותה קומה: "מנדלבוים".
וואלה, התקבלתי על ידי איש מכירות בן גילי כזה. אמפתי, חביב, שיח בגובה העיניים. והמזרן שבדקתי – Provance. וואלה, עפתי מהנוחות לשמיים.
כמובן שלא הזמנתי מיד. הייתי צריך לבדוק טכנית ולאשר כל מיני "קומבינות של האגו שלי".

חלפו כאמור עוד כמה שבועות, עד שחטפתי את הג'ננה בוקר אחד והחלטתי: זהו, היום אני מזמין מזרן!
לקחתי לחיזוק ההחלטה (שמא אתחרט) תמצית מס' 17 בפרחי באך HORNBEAM, ויצאתי לדן דיזיין.
הגעתי נחוש ונחרץ.
פגשתי שוב את אמיר, המוכר האמפתי. "איזה מזרן?" שאל, Provance כמובן השבתי. "מה המידה?". מיד שלפתי: שניים של 80/200, והעובי הוא כבר נתון קבוע.
"אתה בטוח במידה?" שאל אותי. "בוודאי", השבתי בביטחון מלא.
ההפתעה בשבת: איפה ה-10 סנטימטרים?
חלפו שבועיים כפי שהבטיחו. יום שלישי, כמו שעון שווייצרי של פעם. למחרת אספתי אותם, ובשבת בבוקר התחלתי את ההתארגנות להחלפה.
איך שאני מניח את המזרן הראשון והוא מתחיל להתנפח כזה – טכניקה שהדהימה אותי – אני קולט מיד: טעיתי במידה. חסרים לי 10 סנטימטרים ברוחב לכל מזרן.
עצרתי את ההחלפה.
מה אני עושה?
בצעירותי ישנתי שנים על מזרן שהיה קטן ב-10 סנטימטרים, והשלמתי אותם עם מזרן ספוג.
הבת הקטנה שלי, ששמעה על הרעיון, הזדעזעה ובאסרטיביות פסקה: "לא, בשום פנים ואופן!"
מה אומר לכם? למרות שהמזרן היה קטן ב-10 ס"מ והיה די צר, ישנתי כמו שלא ישנתי הרבה מאוד זמן.
באמצע הלילה התעוררתי מקנאקים בצוואר ולאורך חוט השדרה. כאילו כירופרקט שחרר לי את הגב.
קמתי כמו חדש. כבר פחדתי שאאלץ לשוב למזרן בן ה-25 פלוס עם השקע הברומטרי שדפק לי את הגב.
יפעת, רן ותודעת שירות של פעם בחיים
למחרת יצאנו ליום טיפולים בעוטף. טיפלנו בבונקר שבו לא הייתה קליטה. רק בצהריים התפניתי לכמה דקות כדי להתקשר ולהסביר על הפאשלה.
ענתה לי יפעת. ביקשתי את אמיר המוכר, אך היא השיבה: "הוא לא נמצא, איך אוכל לעזור לך?".
"תקשיבי, אני מתנצל", אמרתי לה, "אני עדיין בשוק איך זה קרה לי. למדתי אדריכלות וטעיתי ככה בלקיחת המידה…".
"תן לנו לבדוק ונשוב אליך במהרה", ענתה.
וואלה, תוך שעתיים-שלוש חזר אליי מנהל סניף דן דיזיין ר"ג, רן איתן: "תקשיב, תוסיף 1000 ש"ח פלוס דמי הובלה. יגיעו עד אליך הביתה להחלפת המזרנים כפי שביקשת, וגם יחזירו את השניים שאצלך. דרך אגב, יש לך מזל גדול: מי שענתה לך לטלפון הייתה מנהלת רשת החנויות, יפעת, והיא התעקשה למצוא לך פתרון למרות המידה הבעייתית".
"לארוז את המזרן שפתחתי?" שאלתי.
"מה פתאום! תישן ותהנה ממנו עד שיגיעו המזרנים החדשים".
תודה ענקית לחברת אחים מנדלבוים!
בשביל חווית קנייה כזו היה שווה להמתין 25 שנים 😃
זה הזכיר לי את מיטות הנוער שקניתי לילדים לפני כ-20 שנה גם מחב' מנדלבוים, ועד היום הן משרתות אותנו כמו חדשות.
תודה על חווית השירות – מהמכירה, דרך הטיפול ועד למתן הפתרון לפֶּשְׁלָה שלי.
לפעמים ניתן למצוא אנשים טובים עם תודעת שירות גבוהה שמשאירים טעם טוב. בדיוק כמו שאני השתדלתי ומשתדל עד היום להעניק לאחרים.
אומרים שהמציאות היא השתקפות של הפנימיות שלך. 😉
כנראה שזה נכון!





