אני חייב לשתף אתכם בחוויה שטלטלה אותי. אולי היא תצליח לפתוח עוד כמה לבבות, היא תאפשר לנו להתחבר למצוקה שהן נושאות.
זה לא סוד עבור אף אחד, כתבתי ושיתפתי על כך מהרגע הראשון.
עברתי מצב פיזי ומנטלי קשה בתחילת המלחמה. לאחר שהתאוששתי, הרגשתי שנפתח בפניי כיוון חדש.
החלטתי לפתח סדנאות לאינטליגנציה רגשית חדשה. הסדנאות מחברות בין גוף לנפש הן מיועדות עבור מילואימניקים ומילואימניקיות.

אחרי חבלי לידה לא פשוטים, הסדנה נולדה. הייתי בטוח שמיד תגיע הסדנה השנייה. אבל החיים הכינו עבורי תוכנית אחרת. הייתי צריך לחוות את המצבים הרגשיים בעצמי.
אלו מצבים שהמילואימניקים מתמודדים איתם ביום־יום. כך יכולתי להעביר את הסדנה מתוך הלימה.

התחלתי לטפל באופן פרטני באירועים המתואמים מול הצבא מי בסיסים בצה"ל ועד ימי גיבוש וכיף בסיום קו.
בדיעבד, זה היה מהלך חשוב מאוד. כך שבסדנה הבאה, התוכן כבר לא היה תיאוריה. הוא התבשל אצלי עמוק בבטן לאורך תקופה ארוכה.

התוצאה הייתה מדויקת הרבה יותר עבורם. שם גם נולד בי רצון חדש – מעגל שישלב מילואימניקים ובנות זוג.
במקביל, התחדדה הרגשה שאני יכול לסייע לפוסט־טראומטיים. העזרה מבוססת על מסע החיים המורכב שלי.

הגשמת החלום בבית המאזן

חלפה כשנה שלמה מאז אותו הרעיון. בחודשים האחרונים החלום הזה התחיל להתממש. זכיתי לקחת חלק בצוות של בית מאזן.
זהו בית מאזן חדש, New Rise, בתל אביב. בית בו אני מעביר סדנאות לאינטליגנציה רגשית חדשה. התאמתי את הסדנה במיוחד למילואימניקים ומילואימניקיות. היא מתאימה גם לחיילות בקבע ובסדיר.
הסדנה מיועדת למתמודדים תחת האבחנה של PTSD.

נקודת המבט החדשה שלי

השבוע העברתי בפעם הראשונה סדנה מיוחדת. הסדנה יועדה לנשים של מילואימניקים עם פוסט־טראומה. הנשים הללו מתמודדות בעצמן עם השלכות רגשיות.
הכנת הסדנה הסיטה אותי ב־180 מעלות. עד היום התמקדתי רק במילואימניקים שנפגעו במלחמה. רובנו מפנים את תשומת הלב אל הלוחם. זה קורה באופן טבעי לגמרי אצל כולנו.

במשך שעה וחצי ישבתי מולן והרגשתי שהלב שלי בוכה יחד איתן. הצלחתי להתחבר בעוצמה לכאב, לבדידות ולמחיר שהמשפחה כולה משלמת – ולא לגמרי הבנתי למה זה נוגע בי כל כך עמוק.

רק עכשיו נפל לי האסימון.

כילד בגיל 8-9, גם אני גדלתי בתוך משפחה שנאלצה להתמודד עם ההשלכות של פציעה וטראומה של אבא בשרות מילואים. אולי משהו בי הכיר את האדוות האלה הרבה לפני שידעתי לקרוא להן בשם.

אבל מי מהסביבה הקרובה והרחוקה עוצר לרגע ובאמת מתעניין בבת הזוג?
האם הקרובים ביותר אפילו ההורים משני הצדדים שאלתם אותה פעם אחת איך היא מרגישה?
אב המשפחה יוצא מהבית חוזר מהמלחמה אדם אחר לחלוטין. בהתחלה זו אולי רק הסתגרות קטנה מצידו. יש פחות דיבור, פחות קרבה ופחות נוכחות. לאט־לאט התא המשפחתי מתמודד עם מציאות חדשה. הדמות החיצונית מוכרת אך נדמה שהחליפו לה תוכנה.

הדיסוננס המכביד של המשפחה

אני חש חמלה אינסופית כלפי הלוחמים האמיצים. בזכותם כולנו יכולים להמשיך לחיות כאן בבטחה. אבל באותה עוצמה, הסביבה חייבת לראות את התא המשפחתי. הנשים והילדים מתמודדים עם אדם שהשתנה לחלוטין. הדיסוננס הזה מכביד בצורה שקשה מאוד לתאר.
המצב הזה מחדד עבורי שוב אמת פשוטה אחת, אנחנו תלויים זה בזה כדי להבריא באמת.

כאשר לאחד מאיתנו לא טוב, הכאב אינו נעצר אצלו. הוא מתפשט באדוות אל בן או בת הזוג. הוא מגיע אל הילדים, ההורים, החברים והסביבה כולה.

גם אני נהגתי במשברים קשים בעבר להסתגר בתוך עצמי.
במצב כזה, לאט־לאט הסביבה מתחילה להתרחק מאיתנו. לרוב זה קורה כי הסביבה אינה יודעת להכיל. האנשים לא יודעים מה לומר ואיך להתקרב. התוצאה היא שתחושת הבדידות מתהדקת סביב התא המשפחתי כולו. אפילו אותם מעטים שנשארו בקשר לא תמיד מבינים את המורכבות.

המסכה והמאמץ לשרוד ביום־יום

רובן נאלצות לעטות מסכה מהרגע שהן יוצאות מהבית כדי לשרוד את המצב. המסכה משדרת כאילו שהכול בסדר ושהן מסתדרות היטב.
האמת היא שהן מפחדות שאנשים יראו ירגישו מה קורה באמת בפנים. זהו מנגנון הגנה שנולד מתוך פחד עמוק. חוששות שמה ירגישו כמה כאב בלב, והסביבה תתרחק עוד יותר.
המאמץ לשמור על המסכה שוחק ומנפץ את הגוף ואת הנפש. אחת הנשים שיתפה שכל הגוף איבד גמישות, וכאבים פיזיים חזקים אינם מניחים.

מתי נבין שחייבים לשנות את תפיסת המציאות הזו? אנחנו מחוברים זה לזה ברשת קשר סמויה מהעין. מרגישים היטב את התוצאות של הרשת הזו בחיים. ככל שנסגר בתוך בועה, כולנו נסבול הרבה יותר.
אולי השינוי הגדול אינו מתחיל בתוכנית טיפול. אולי הוא מתחיל דווקא בשאלה אחת פשוטה מאוד. שאלה בלי עצות, בלי שיפוט ובלי למהר לתקן.

צריך פשוט לעצור, להסתכל לה בעיניים ולשאול באמת.
תשאלו אותה: "איך את מרגישה?"
לאחר מכן, תהיו מוכנים להישאר ולשמוע את התשובה. ואולי להציע גם עזרה כמידת האפשר.
כי לבד קשה מאוד לשרוד את המציאות הזו.
רק ביחד אפשר להתחיל להחלים מהטראומה באמת.

סוף המעשה בחיבור הלבבות

אם המילים הללו נגעו בכם, אתם לא חייבים להישאר עם זה לבד. בסדנאות שלי ובמעגלי השיח שאני מנחה – הן בבית המאזן "New Rise" בתל אביב, והן בסדנאות פרטיות שאני מעביר לקהלים וארגונים בכל רחבי הארץ – אנחנו יוצרים מרחב בטוח ומכיל עבור מילואימניקים, מילואימניקים ובנות זוגם, ומילואימניקיות. זה המקום להוריד את המסכות, ללמוד אינטליגנציה רגשית חדשה ולהתחיל להחלים – ביחד.רוצים לשמוע לתאם סדנה או להצטרף למפגשים הקרובים באזור מגוריכם?

[לחצו כאן ליצירת קשר אישי איתי – אני כאן להקשיב]