כל הפוסטים בכללי

אנו נוטים "לאכול" את עצמנו במשך שנים על כל מיני דברים שעשינו או לא עשינו לאחרים אי שם בעבר. מייסרים

מתעורר עם קורי שינה בעיניים, למרות שלא הלכתי איתם לישון. העולם נעור לעוד יום חדש, רובכם עדיין מתכרבלים תחת הפוך

שלום לך שנת 2020 רבים כעסו עליך, במקום לראות אותך שונה דרך עדשה רחבה. לראות את הדברים הטובים שהבאת איתך

לילה, סמטה חשוכה ביפו העתיקה, בית ישן, דירת חדר דחוסה עם תקרה גבוה. התישבנו ושמענו הרצאה אני אפילו לא זוכר

בלבול, חוסר כלים מתאימים לחברה הצעירים, והם לא רק שלהם הם גם שלנו הורים לאותם חברה צעירים בהתמודדות עם החיים

"הפיגוע כאן ליד תחנת השידור". כך נשמע קולה המתנשף של כתבת רדיו גלגל"צ, והמשיכה "אני יוצאת מהאולפן בריצה לכיוון הפצוע

ללא התראה מוקדמת אדריאן החליט שעולים להר שלפנינו. חלקנו לא היינו ערוכים נפשית וללא ביגוד מתאים, לרגע חשבנו שהוא צוחק.

אם הייתי אומר לך שכאבים עזים, חום גבוה וטראומה קשורים לקורונה. היית ממשיך לקרוא את המאמר?  הגעתי למצב שלא יכולתי

תוך כדי חופשה כבר היינו מתכננים את היעד הבא. כאילו רצון לבלוע את העולם, ריקנות כזאת בפנים שלעולם לא התמלאה.

"תסתכל אליי!" פנתה בקול מוזר, בזמן שמיהרנו להיכנס למעלית בהתרגשות גדולה. רגע לפני כן נפרדנו בחיבוקים ונשיקות איחולים לבביים. הסתובבתי,