כל הפוסטים בשברון לב

זו הייתה האהבה הכי גדולה שלי, זה לא שלא אהבתי לפני כן, אני כבר לא צעירה. הייתי משוכנעת שכבר לא

הגשתי את התפטרותי מהמשרד הנוח בו עבדתי במהלך חמש השנים שקדמו להחלטה. הצורך בשינוי, חוסר סיפוק, שעמום, חיפשתי להפוך סבל

זרקו אותי מהבית לפנימית הכפר הירוק כי נשארתי כיתה. אמירה קשה, אך כך הרגשתי, על פי תפיסת המציאות שלי כנער

פגישה אקראית "בזכות" סיגריה הובילה לחברות אמיצה. למרות שאני אישית לא מאמין באקראיות, יש כוח שמנהל את המציאות בקפידה. לפני

כשהלב נשבר תחושת הריקנות כה גדולה, הרצון לחזור למה שהיה פעם מונע אפשרות לצייר תמונה חדשה. אין רצון לחיות מרגישים

נ. הייתה לי אוזן קשבת. יכולתי לדבר שעות ללא הפסקה. קשובה לסיפורים כמו מקלדת שרושמת אותיות, שהופכות למילים ומעבדת אותם

דיכאון, ייאוש ארוך טווח מוביל בכל 40 שניות אדם בעולם ליטול את חייו, בארץ עלייה ניכרת בשיעור האובדנות בבני נוער

אחת הטעויות הכי נפוצות היא לחשוב שלאחר הגירושים יסתיימו כל המורכבויות, הדילמות וחילוקי הדעות  ביניכם. כשאתם מתגרשים ויש לכם ילדים,

במערכות יחסים עליות ומורדות. מצבים טובים מתחלפים למצבים מורכבים, ככל שמתקדמים בקשר. אין טוב בלי שנוסיף לו קצת רע. כמו

שאלה ששאלתי את דודה קלרה בפגישתנו האחרונה, פתחה נושא כאוב ושיתוף אישי שהכה אותי בתדהמה...