כל הפוסטים בפסיכולוגיה רוחנית

יש בדידות שקטה, סמויה. היא לא צועקת, לא בוכה, לא מבקשת עזרה. היא פשוט שם. ככה זה התחיל אצלי כשהייתי ילד.

תפסתי אותו, ערום מכל פרי, ללא פרח או עלווה. גזע, ענפים חשופים מושטים לכל עבר, קור חודר לעצמות.  באתי לברך

מראה מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר? כך שאלה המלכה החורגת של שלגיה את המראה בכל בוקר והייתה מאושרת

האם אי פעם תהיתם מי היה הנגר שבנה את השולחן הראשון, או מה הוביל את האחים רייט לרעיון לטוס כמו

בילדותי, אני זוכר היטב, הוא כמעט ולא היה נוכח. "אבא עובד קשה," הסבירו לי. לא הוספתי לשאול. קיבלתי זאת כעובדה

אנו נפגשים אחת לחודשיים מזה שנים רבות. פיליפ מעצב לי את הפְרִיזוּרָה ואני מנסה לסייע לו, באמצעות כל כלי טיפולי

לפני הרבה הרבה שנים הגיעו הטלוויזיות הראשונות לארץ. אנחנו במשפחה התחדשנו באחת, כשאצל רוב השכנים היא הפכה זה מכבר לחלק

ישראל במלחמה. כולנו מרגישים את כוחה של הרוח הישראלית, כוח החיבור בינינו, כהבטחה לעמידתנו האיתנה בשתי החזיתות, הגשמית והרוחנית. אנחנו

"שוב כלב השתין במעלית, איזו חוצפה…" "תסתכלו במצלמות תתפסו את האחראי…" דיונים מלאי פאתוס על זמני מעלית שבת עבור משפחת

מעניין יותר, במיוחד בסוכות לצאת מהבית לטייל לפגוש חברים. מאשר לשבת בבית ולהתלבט על איזה כפתור ללחוץ – על השלט