לקראת יום הבחירות – הם היו בטוחים שהם יודעים מראש מה תהיה התשובה, אבל הפעם הפתעתי אותם: "אני לא יודע אם אני בכלל מצביע הפעם!"
"בכל זאת, מה אכפת לך? תצביע למי שאני מצביע – חשוב לי עתיד המדינה…"
בדרך כלל אני הוא זה ש"חופר", אבל הפעם הבן שלי לא הרפה.
לאורך השבועות האחרונים גיליתי צד שלא הבחנתי בו עשרות שנים. הילדים, ובכלל כל המשפחה המורחבת, התחזקו מאוד מבחינה לאומית. עתיד המדינה חשוב לכולם.
עשרות ישראלים חזרו מחו"ל במיוחד כדי להצביע. והתרגשתי כל כך לשמוע שגם בת אחי נחתה הבוקר בארץ כדי לקחת חלק בבחירות.
זה ריגש אותי עמוקות בכינוס המשפחתי האחרון. השיח המרכזי סביב שולחן שישי היה סביב נקודת הזמן הגורלית הזו לעתיד מדינת ישראל.
בין פוליטיקה לקונדיטוריה
בשלב מסוים השיח הפוליטי הסתיים וחזרנו לדבר על כדורגל…
אנחנו גדלנו בחנות מפעל, בוטיק קטן שיצר גלידות, עוגות וקפה, והיום יש במשפחה כמה שפים-קונדיטורים מהשורה הראשונה. הפעם הזזנו קצת הצידה את השיח הקולינרי, שהוא חלק בלתי נפרד מהדנ"א המשפחתי שלנו.
תודה לאל שהמפגש הסתיים באהבה וברוח טובה למרות המחלוקות. אבל עדיין, אני חושב שהמסר כאן הוא חשוב מאין כמוהו.
ביום הבחירות אנחנו צריכים לבחור מפלגה אחת מתוך המבחר. כל אחת מהן מציעה דרך אחרת, תפיסת עולם שונה ופתרון אחר לבעיות שלנו – וזה בסדר גמור. חברה בריאה יכולה ואף צריכה להכיל דעות שונות. לכל אחד מאיתנו יש את הזכות לחשוב אחרת ולהצביע למי שהוא מאמין בו.
יום הבחירות – הכוח לשנות מתחיל בנו
הבעיה מתחילה כשאנחנו מאבדים את היכולת לראות מעבר לדעה האישית שלנו. כשאנחנו הופכים כל מחלוקת למאבק על עצם קיומנו, כשכל צד בטוח שרק הוא צודק, וכשאנחנו מפסיקים לראות באדם שחושב אחרת מאיתנו חלק מהחברה שאליה אנחנו שייכים.
זה לא קורה רק בבחירות, אלא בכל דבר בחיים: מי שחושב כמונו – האגו שלנו אוהב אותו; מי שחושב שונה מאיתנו – האגו רוצה, בלשון עדינה, להשמיד אותו.
"איש איש באמונתו יחיה".
נהפוך למדינה מתוקנת באמת רק כאשר נשכיל להבין שעלינו לכבד זה את זה – גם, ובעיקר, כשיש בינינו דעות שונות ומנוגדות.
בימים האחרונים אימצתי את התובנה הזו דווקא בזכות המשפחה הקרובה שלי. הבנתי שלא רק המנהיגים משפיעים על מצבה של החברה, אלא שמצבה של החברה קובע איזו הנהגה תצמח מתוכה.
ובזכותם, החלטתי ללכת להצביע – ולהשפיע על גורל המדינה.
