הייתי צריך לסיים לימודי ארכיטקטורה, לנהל מכירות בכמה חברות גדולות ולסמן V על עוד כמה הצלחות, לפני שהתפניתי להישבר ולהיבנות מחדש, רק ללמוד מהם הכוחות הטבעיים שניתנו לי, לשכלל אותם ללא הרף ובסופו של דבר – לדעת שהכל נועד כדי לסייע לאחרים.

שלום,
שמי חנן חיים סרן
ואני מאמין שאם הגעת לכאן, כנראה שמשהו בשאלות שלך עדיין פתוח.
הרשה לי להציג את עצמי דרך הסיפור שלי.
עוד משחר נעורי ריתקו אותי רבדים שאינם תמיד גלויים לעין. החששות והפחדים הגדולים שליוו אותי בצעירותי מנעו ממני להתעסק בזה ישירות. אבל הייתי מרגיש דברים שלא מצאתי מילים לתאר בהן אותם לאנשים שעמדו מולי.

אני זוכר את עצמי בגיל 15, כחודשיים לפני סיום הלימודים בכיתה י', חבר טוב שלי ואני יוצאים מביה"ס. לפתע חשתי חרדה שבאה משום מקום "אני נשאר כיתה". החבר צחק ואמר לי: "אתה? החננה של הכתה? מה פתאום, אתה מדמיין." וכך היה – נשארתי כיתה. כך ליוו אותי אירועים של "ידיעה פתאומית", קטנים לכאורה, רק בדיעבד הבנתי את המשמעות של הרגעים האלו. אז הם בעיקר בלבלו והפחידו אותי.

עד לאירוע עוצמתי במיוחד. באותה תקופה עבדתי בחב' אקרשטיין תעשיות בע"מ כמנהל מכירות מרכז. נגשתי לאחת הפקידות ולפתע חשתי תחושה כבדה – עלתה בדמיוני תמונה בה היא יושבת שבעה בביתה. מיד עזבתי את שולחנה. למחרת בצהרים היא קיבלה הודעה שבעלה נפטר באופן פתאומי במהלך עבודתו.

לקראת גיל 30 הגעתי לנקודה בחיים שהכול נסגר סביבי. תקיעות, חוסר הבנה והכי קשה – לא היו בידי כלים מתאימים כיצד לנהוג במצבים מעין אלו. כך יצא שבמקביל להכשרות ניהוליות כמו הכשרת צוותי מכירות, דרך סדנאות שפת גוף ועד למיומנויות ניהול – התחלתי ללמוד ולהעצים את הכוחות הפנימיים שהיו טמונים בי.

כשהדרך החיצונית כבר לא מספיקה

ראשית היתה האסטרולוגיה, שנתנה לי חלון הזדמנויות לתחילתו של תהליך רוחני ותודעתי. אחריה פסיכולוגיה שהיא המסע אל חקר הנפש, בית הספר להורים של אדלר, סדנאות לזוגיות, מדיטציות, סדנת מהות (הומניקיישן), אניאגרם ותחילת המסע עם חכמת הקבלה. זאת הייתה רק ההתחלה.

במשך 15 שנים כבשתי והסתערתי על העולם. נישאתי, נולדו לי 3 ילדים מדהימים, קריירת הניהול שלי שגשגה – לכאורה הכל נהדר.

לקראת הגיעי לגיל 45 הגעתי לצומת הבאה בחיי – הפן המשפחתי. לקחתי על עצמי פרויקט בניית בית מגורים למשפחתי – מתכנון, דרך הפיקוח ועד לבניה. הפרויקט נגרר ונפרש על מס' שנים. העומס הרב שרבץ על כתפיי תקופה ארוכה העצים קשיים בתקשורת הזוגית. בדיעבד התהליך היווה עבורי קרקע טובה להתפתחות. אבל להוסיף לזה את איומי הפיטורים שנמשכו מס' שנים, לא היה קל. בסופו של דבר זה קרה –
הפיטורין –  התממשו.
הבניה הסתימה – ואיתה הזוגיות.

המטפלים שליוו אותי הובילו אותי להבנה שעלי לפרק את התא המשפחתי. הפחד והחשש לפגיעה בילדים גרם לי, מן הסתם, להססנות ודחיית ביצוע המהלך. בינתיים, ביתי הבכורה הייתה כחודש לפני בת המצווה שלה, כשאבי חווה מוות קליני. לא הייתי מודע אז לכוחותיי. אינסטינקטיבית, אחזתי בידו והרגשתי קור עז שהקפיא לי את היד עד לכתף אבל המשכתי להחזיק בידו. לאחר דקה או שתיים, אבי התחיל להניע את בוהן רגלו הימנית וחזר להכרה מלאה. עברו כ-6 חודשים עד לפטירתו אך בינתיים חזרתי בעקבות כך לעסקי המשפחה והתחלתי לנהל מתחם תחנת דלק (צהוב כזה עם חנות הנוחות Yellow, מכירים?).

אלה היו הזמנים בהם נפגשתי עם לימודי ימימה, ובמקביל רכשתי כלים נוספים בהדרכה הורית. למדתי הרבה כיצד לנהוג עם ילדים במשבר של פירוק תא משפחתי, איך למזער במידת האפשר את נזקי הפגיעות הנפשיות בהם.

בסופו של דבר התגרשתי, מכרתי את בית חלומותיי והעתקתי את מגורי לבית שכור.

יום אחד הגיע לביתי וואג'די מתקן התריסים. את הסיפור המלא על וואג'די אני מספר למטופלים שלי בפגישה… נגיד רק שמעבר לתיקון התריסים, טיהור הבית והחברות שנרקמה בינינו, וואג'די חיבר אותי למימד חדש שאפשר לי לראות ולחוש מסרים ששינו את מסלול חיי.

נכנסתי לעולם המופלא והמרתק של סוד המספרים. במקביל ללימודי הפסיכו-נומרולוגיה, פרחי באך, אימון אישי וקורס מורחב בהילינג יהודי, נאלצתי לעזוב את תחנת הדלק אותה ניהלתי. כך החל מסעי כמטפל ומורה דרך רוחני.

לא כי חיפשתי להפוך למשהו אחר – אלא כי הייתי צריך להבין לעומק איך נראית תקיעות מבפנים, ואיך אפשר להתחיל לנוע ממנה החוצה.

במובן הזה, הדרך שלי היא לא אוסף של כלים או שיטות, אלא היכרות אישית עם מצבים שבהם אדם מרגיש שהוא יודע שמשהו צריך להשתנות – אבל לא יודע איך.

מכאן התפתח גם התחום של פסיכו־נומרולוגיה ארגונית – אדריכלות חברתית לבניית תרבות רגשית מיטבית בארגונים וחברות, על פי שיטת S.B.L, מנהיגות המבוססת על תהליכים חברתיים.

ובבסיס כל התהליך שאני מלווה עומדת גישה אחת: זה לא תהליך של תיקון, אלא של מפגש.
מפגש שמטרתו אינה להחזיק, להשאיר או לייצר תלות – אלא לאפשר תנועה. כמו שמלמדים ילד ללכת: לא הולכים במקומו, ולא מחזיקים לו את היד לנצח. אלא עוזרים לו לגלות את היכולת שלו לעמוד, לצעוד ולהמשיך לבד אל החיים.

למי אני עוזר כיום?

כל עוד אנו חיים בבועה שיצרנו לעצמנו – הכל לכאורה נראה תקין.
הבעיה מתחילה כאשר מתעורר בנו רצון וצורך ליצור שינוי.
אז מתברר שאנו כבולים בהרגלים ועקרונות שאימצנו שהביאו אותנו לקיבעון.

פתאום אנחנו שמים לב שאותם מצבים חוזרים שוב ושוב.
אם אנחנו ברי מזל, אנחנו מזהים מעגליות –
אבל לא תמיד יודעים איך לפרוץ אותה.

אם משהו במה שקראת פגש אותך,
ייתכן שזו הסיבה שנפגשו דרכינו.

אפשר להתחיל בשיחה.
בלי התחייבות, בלי אבחונים,
רק לבדוק אם זה נכון.

חנן חיים