מרצדס S class בצבע שמפנייה בוהקת ביופיה חנתה במקום השמור רק לכבודה. הדלת נפתחה גבר גבוה מבנה גוף שרירי יחסית לגיל ולתקופה יצא מהרכב. הערכתי שהוא סביב שנות ה 50 לחייו. בגדים איכותיים שלא נראו בבוטיקים אפילו בדיזינגוף או בכיכר המדינה. שובל ריח בושם מהכבדים נשאר באוויר דקות גם אחרי שנכנס למשרד. חברי לעבודה באופן מיידי שינו את ההתנהגות, דממה לא מוכרת חצי חיוך מטומטם כזה שרוצים להרשים מישהו מכובד. זו הייתה פגישתי הראשונה עם הבוס הגדול אחרי שעבדתי מספר שבועות בחברה שלו. כבר אז, במיוחד היום הוא נחשב לאחד האנשים העשירים במדינה.

רגשות מעורבים ביקורת שלילית יחד עם תחושת הערצה, סגידה, קנאה. תחושות כאלו חוויתי כאשר דמות בולטת הייתה בסביבה.
מה היו הפרמטרים שגרמו / גורמים לי ולאחרים להרגיש כך כלפי אותם אנשים בעלי סטטוס חברתי / עמדה בחברה?

השפעת הסביבה!

הסביבה בנתה מודל אותו ספגתי באמצעות המשפחה הקרובה, התקשורת, סרטים מדיה ועוד. מדדים שהוטמעו בתת ההכרה. החברה בנתה יחס כלפי אותם אנשים לפי "גודל הכיס". אם רציתי או לא הם השפיעו ומשפיעים עלי / עלינו עד היום. חברה שלא בודקת מארג אישי של אותם סלבים, חברה "ששוקלת" אותם לפי כספם. לפי כמה הצליחו אותם "נבדלים" לקדם לחשוף ולפרסם את עצמם.

אולי הגיע הזמן שנהפוך את המציאות ונמדוד אנשים במכונת רנטגן חדשה. מכונה שתבדוק ערכים אחרים כמו עד כמה כל אחד הוא "אדם". איזה ערכים חיוביים הוא בונה עבור אנשים, עבור הקהילה. במקום כמה הוא "ניפח את הכיסים" על חשבונם.

הייתי רוצה שנקום כל בוקר עם חלום חדש בלב איך לשנות תכונות אישיות ולהיות אדם טוב יותר למשפחה, לילדים, לשכנים, לחברים ובכלל לכולם.
עמוק בלב הייתי רוצה סביבה כזו עבור הילדים שלי, עבור הילדים שלנו ועבור כולנו. סביבה שתבנה מודל חדש שישנה את התפיסה לחיים טובים יותר לכל אחד ואחת.