הייתי בציפייה כל השבוע רק לראות אותה במסיבות בסופ"ש. אהבתי להסתכל עליה, לשמוע את הקול שלה הצחוק המתגלגל, ההליכה המייחדת רק אותה, במיוחד אהבתי איך שהיא רקדה. כל הבנים היו תמיד סביבה ואני נשארתי אכול קנאה. ריח הבושם, השיער השחור שהיה מעוצב בקפידה נשארו בזיכרוני לאורך השבוע עד המפגש הבא. זו הייתה אהבה ראשונה. כגודל האהבה כך גדל בינינו המרחק. שיתוק, המילים נעלמו. עד שהצלחתי להתגבר וניסיתי לדבר אתה. ואחרי שכבר התגברתי על הפחד, אז יצאו לי משפטים מטופשים שאח"כ הצטערתי נורא שבכלל פניתי אליה. לא הבנתי זאת כנער מתבגר, אבל שִׂמְחָה הפיחה בי רוח חיים חדשה.
כנראה שרגש עובר גם בלי מילים.
כך נשארה מאחור אהבת נעורי לשִׂמְחָה והחיים זרמו להם. עזבתי את חולון לפנימית הכפר הירוק לא שחכתי לקחת איתי את התמונה שקיבלתי משִׂמְחָה ותליתי אותה בחלק הפנימי של אהרון. הקשר התמוסס והתמונה עברה אחרי זמן מה למזכרת יחד עם תמונות אחרות לאלבום הילדות.
עברו להם מספר שנים, יום אחד עניתי לטלפון ועל הקו שמעתי את קולה "הי מה העניינים מה נשמע חנן" אותו קול שכל כך אהבתי מתעניין בשלומי ברכות. הדופק עלה התרגשתי נורא, יהיה זה שקר אם אומר לכם שלא.
אך כבר לא הייתי באותו המקום, אותו נער נרגש. זרמי החיים לקחו אותי הלאה למחוזות חדשים שאפשרו לי לראות את שִׂמְחָה כבר באור שונה. אומנם זו הייתה טפיחה לאגו שנפגע, אך אותם הורמונים שהתעוררו כנער נעלמו גם הם עם חלוף הזמן. השיחה הסתיימה בברכות לבביות וכל אחד המשיך את המסע שתוכנן עבורו מלמעלה בקפידה…
נפגשנו אחרי למעלה מעשור בקאנטרי, כל אחד כבר בעל משפחה וילדים. אממה תמיד נשאר קורטוב מאותה אהבה ראשונה, כאשר הצטלבו מבטינו וחייכנו אחד לשני ושאלנו מה העניינים מה נשמע.
אהבה ראשונה נעלמת כלעומת שבאה, ומשאירה אחריה זיכרון מזוכך של אותה השתוקקות שמילאה אותנו. חותם האהבה מותיר רשמים מההנאה לאותה תשוקה, יש בתשוקה הזאת משהו מחייה. זו הנאה ערגה פנימית, לגעגוע עמוק. ישנם כאלה שאותה אהבה שנחרטה בזיכרונם תלווה ותמלא אותם באותם רגשות מתוקים לצד ייסורים עד סוף החיים.
גם מאכל טעים משנה טעמו בפעם השנייה. סטייק טוב שאכלתי במסעדה בפעם הראשונה משנה את טעמו בפעם הבאה. איך זה? או תחושת שובע אחרי רעב. אדם שבע כבר לא יכול לאכול הטעמים נעלמים מתחלפים בתחושות הפוכות. מלאות כבדות גועל…
הרגשה של מילוי קטן, מענה דק ואופס הקסם מתפוגג ונעלם.
למה אנחנו נכשלים ביחסים?
אותם רצונות פנימיים הרוצים לשאוב מילוי הנאה כמו בפעמים הראשונות נעלמים עם הזמן. כך הם מכבים את אותו ניצוץ, משאירים אותנו ריקניים ומאוכזבים. דפוס זה חוזר על עצמו בכל מערכות היחסים אם זה: בזוגיות, במשפחה, בין שכנים, חברים…
הרגשת החיבור נעלמת, כבר לא מרגישים בה צורך. כך מיליוני ניצוצות רצון נכבים בזה אחר זה, בסוף מתים.
כאשר מתפתחים רוחנית לומדים איך לשמור על תחושת התענוג במערכות יחסים לאורך זמן.
נבנה קשר הדדי איכותי ועשיר – ערגה משותפת לגלות את יסודות הטבע, להיות כמותם.
מצטיידים במאגר כלים שעוזר להתעלות מעל המצבים. לומדים לקחת אוויר ולהמשיך הלאה בקשר. אבל בשביל זה דרוש פרטנר מתאים. סביבה תומכת שמעלה את חשיבות הקשר מעל הגאווה האגואיסטית שכולנו מכירים אותה.
