בתקופת מעבר עונת האביב יש כאלו שסובלים מקשיי הסתגלות המתבטא לעתים בדכדוך. זה זמן טוב להציג את האיכויות המיוחדות במינן של צמח החרדל, והשפעתן על מלנכוליה שמגיע לעתים כך סתם, כאילו ללא סיבה.

כבר בימי קדם למאכל ולמרפא השתמשו בחרדל. הצמח מוזכר פעמים רבות במשנה ובתלמוד וחז"ל קבעו שאכילת חרדל מונע מחלות. אף הרמב"ם המליץ לאכול מעט חרדל.

בתקופה המודרנית, משהחלו לפתח תרופות הומאופתיות, החל השימוש בצמח החרדל גם לטיפול ברובד הרגשי של אדם. ד"ר אדוארד באך, רופא אנגלי שחי ועבד לפני כ 110 שנים, גילה שיטת ריפוי באמצעות תכונות אנרגטיות של פרחי צמחים, עצים ושיחים הנקראים על שמו – "פרחי באך". ד"ר באך מצא שלפרחי חרדל יש סגולות ריפוי למצבי דכדוך שבאים על רקע הורמונלי שמלווה לעתים גם בכאבי ראש, עצבנות, בעיקר בתקופה שלפני וסת או אחרי לידה או בתקופת הפסקת וסת. לעתים מופיע עננה בלתי מוסבר שמגיע ונעלם. תופעה מוכרת גם אצל גברים. תמצית חרדל מסייע לסילוק עננה ועוזרת להשיב שלווה, יציבות ושמחת חיים.

זרעי חרדל משפיע גם על רובד הפיזי של האדם ולכן נחשב לצמח מרפא. הם ממריצים את מחזור הדם, מעודדי זעה, משתנה, מקל על כאבי שלד ושרירים, יעיל לניקוי מעיים ואבן כליות, טוב להצטננויות, נזלות ודלקות אוזניים.