על פניו זה נראה קצת הזוי שהאדם בנוי מראש באופן כזה שהוא לא יכיר את עצמו, את מה שטמון בתוכו,
חינוך רומני מולדובני אצילי עם קורטוב רוסי מאימא משולב בחינוך כפרי מאבא מבוצ'צ'אה, עיירה במחוז בוטושאן. בעבר הרחוק בוצ'צ'אה הייתה כפר קטן ונידח בצפון רומניה. אפילו הגרמנים לא התעכבו כדי לכבוש אותה במלחמת העולם השנייה. רכשתי תכונות בסיסיות מהורי שהטביעו את חותמם ועיצבו את דמותי, כמו כן מהסביבה. אך עדיין אותם תכונות בסיסיות במארג הרגשי איתם נולדתי נשארו ומשרתים אותי עד היום.
תחילתו של מסע
הכרנו בסדיר שרתנו באותה היחידה, מהרגע הראשון נרקמה מערכת יחסים מיוחדת. היא הראשונה שלימדה אותי לאתר חזקות וחולשות של חנן דרך תאריך לידה. תמימות ורחב לב, בעל חוסן פיזי ונפשי, אבהות, אוהב ומסור למסגרת המשפחתיות, בעל ראיה חדה… אני יכול למלא דף שלם באותם תכונות אך הם לא האישו במאמר.
כך החל המסע לחקור מי אני ומה אני בכלל, לפני כן לא הייתי מודע. התנהלתי בזרמי החיים כמו רוב האנשים, ניזון מתחזית אסטרולוגית שבועית במוסף: מרקורי בנסיגה, הכרות חדשה או יום טוב לבצע עסקה. ללא צורך "לחפור" בעצמי, בשביל מה?
על פניו זה נראה קצת הזוי שהאדם בנוי מראש באופן כזה שהוא לא יכיר את עצמו, את מה שטמון בתוך תוכו, אבל אלה הם החיים.
אחרי שחקרתי קצת אודותיי חקרתי את מערכות הקשרים של האנשים סביבי. ניסיתי להבין למה קשה לי עם אנשים מסוימים ועם אחרים כיף נורא. נדדתי מריגוש אחד לריגוש הבא. בהחלטות גורליות נהגתי אינטואיטיבית לא נכנעתי ללחץ הסביבה.
לא פעם קיבלתי "כפות" שסגרו אותי בד' אמותיי. התרחקתי מכולם אפילו ניסיתי לברוח מעצמי אך ללא הצלחה מרובה. תקופות מבורכות שהעניקו הבחנות עמוקות, הרבה יותר מהימים בהן התנהלתי כמו מולקולת מים בזמן רתיחה.
צפו ועלו שאלות רבות: מה יהיה איתי? איך אני מוצא את האני האמיתי?
עברתי מקורס אחד לשני בניסיון למצוא תשובות לאותם שאלות. חיפשתי את אותה נקודה פנימית הכי עמוקה, חיפוש של נשמה לא רגועה. אחרי מסע ארוך גיליתי את החלק הפנימי שבי את "האני" שחיפשתי כל הזמן.
חיפוש שהביא אותי לפני כ 12 שנים לחכמת הקבלה. מסע לחקר האני בהשפעת הסביבה.
הבנתי שאני חלק ממערכת ולא אינדיבידואל סוציומט הרואה רק את עצמו בלבד. נקודת ההיפוך שהובילה להרבה רעשי רקע להירגע. אותו צורך לבלוע, לחוות ולרמוס התפוגג. גיליתי שהכל נמצא בתוכי באותה נקודה פנימית. אותו שינוי קטן הפך אותי מסופת טורנדו לאלה שהכירו אותי בעבר, לחנן חיים חדש. לאלה שעוקבים אחרי פוסטים בבלוג האישי נהנים מטעימות של חנן חיים בכל פעם מזוית שונה.
להתחבר לשורש, מרגיש כמו להגיע הביתה. סוף סוף מצאתי שקט ושלווה שלא הכרתי. התחלתי לממש את הפוטנציאל שהיה מכוסה "בשכבות בטון" שנתנו תחושה אשלייתית של הגנה, מנגד חנקו את הנשמה. מצאתי מענה לשאלות עמוקות שהטרידו אותי כמו למה באתי ופנינו לאן!