יש רגעים שבהם החיים משקפים לנו דברים שלא רצינו לראות.
אבל דווקא במפגש הזה עם עצמנו, נפתחת אפשרות אמיתית לשינוי.
לפעמים מספיקה רגע אחד של התבוננות כדי להבין משהו עמוק.
רגע שבו אתה מביט בעצמך במראה,
ומתחיל לראות את המציאות אחרת.
לא כדי לבדוק איך אתה נראה, אלא כדי לשאול – איך אתה באמת?
לפעמים
עצם זה שאתה עדיין עומד ונותן לעצמך חיוך קטן – זה כבר כוח.

יש לי שאלה אליך.
האם אי פעם צעקת על מראה והיא השתנתה?
המראה לא מתווכחת. היא לא מסבירה.
היא פשוט משקפת את מה שניצב מולה.
לעיתים, גם המציאות פועלת כך.
אך יש רגעים שבהם המראה כבר לא רק משקפת – היא גם מכאיבה.
ודווקא שם, מתעוררת שאלה אחרת:
האם הכאב הוא עונש, או שהוא בא לכוון אותנו?
על זה נעמיק במאמר הבא: "הכאב הוא לא עונש – הוא מצפן"
♦
חנן חיים סרן
התבוננות על החיים, אחריות וצמיחה מתוך קושי.





