שנים לא קיבלתי את דרכו המיוחדת. שפטתי, ביקרתי, בעיקר כעסתי עליו. לא יכולתי לעבד את הכעס מלבד גוש בלב שהכביד בכל פעם שהוא היה בסביבה.

מוצאי שבת רגעים לפני שמתחיל לו שבוע חדש. יומיים לפני ראש השנה אחרי סבל ארוך לו ולנו המשפחה הקרובה. ליבו עמד מלכת והחזיר את נשמתו לבורא עולם. עברנו יחד עליות, עברנו גם הרבה מורדות. מעולם לא כתבתי ולא שיתפתי הודות.  

בשנים האחרונות לחייו הפכנו לחברים הוא שיתף אותי דברים שלא ידעתי. ואני הרגשתי בטוח לפתוח את לבי ולזכות בכתף חמה, אוזן קשבת, תובנות וחכמת חיים של אנשים מבוגרים ובעיקר זכיתי לחבר לחיים. 

הרשקוביץ קראתי לו בשם חיבה, משמו הרומני הרשקו שקיבל אותו כשנולד בבוצ'צה כפר נידח בצפון רומניה היפיפייה.   

 כן חלפו עברו 15 שנים מאז אותו מוצ"ש גורלי. הוא עדיין "חי" כאן בינינו אחי אני הנכדים ועוד קומץ קרובי משפחה ואנשים שזוכרים אותו מאותם הימים.  

להשאיר את הכעסים מאחור 

שנים לא קיבלתי את דרכו המיוחדת. שפטתי, ביקרתי, בעיקר כעסתי עליו. לא יכולתי לעבד את הכעס מלבד גוש בלב שהכביד בכל פעם שהוא היה בסביבה. כשהתקרבנו אחד לשני סוף סוף, הכעס והביקורת נמוגו ויכולתי לקבל אותו כפי שהוא. בלי אותם תבניות, אמונות, דפוסים, פרשנויות אישיות, השתוקקויות ורצונות דמיוניים שהשד רק יודע איך נכנסו בראשי השפיעו על תפיסת המציאות שלי, רצו לראות את אותה "התמונה" באופן שונה. 

אותם הדפוסים שהכעיסו הפכו לזיכרונות ובדיחות. כשהמשפחה נפגשת ומפשפשת באלבומי התמונות מנציחות רגעים יפים, אותם זיכרונות של פעם. 

לו ניתן היה להחזיר את הגלגל לאחור. ולעשות delete על אותן שנים על גבי שנים שכעסתי עליו כי הוא היה אבא כה מיוחד. אולי לא הייתי מעריך אותו ואוהב אותו כמו שהכינה לנו זאת תכנית הבריאה. הוא היה אבא מאצ'ו גבר גבר בזכותו בחרתי להיות אבא שונה לילדי. 

משבר מוליד התחלה חדשה

אבא כבר לא יחזור הוא המשיך את המסע. את, אתה, אני כולנו חיים בעולם מכוער שנבנה על אותם כעסים, מרירות, שנאה, דחייה ורצון לשלוט על האחר ממש בחוסר הצלחה. יצרנו מציאות מכוערת על מצע מלחמות אגו, תחרותיות, הישגיות דורכים רומסים כל מה שנקרה בדרך ללא יכולת הבחנה. מחשבה אחת מעסיקה ללא הרף איך למלא חלל שנפער בלב שהלך וגדל וגדל.  

מִקַּדְמַת דְּנָה ועד היום לא הייתה מכה שחבקה את כל העולם בבת אחת. אפילו מלחמות עולם הקיפו יבשות ועמים רבים. אך עדיין היו מדינות רבות ויבשות שצפו במתרחש ולא היו ממש מעורבים בה. 

אותה פנדמיה, covid19, קורונה מכה בבת אחת על כל הכדור כדי שכולנו נשנה גישה ונעשה שינוי. שנלמד לכבד ולקבל למרות השונות האחד את השני. נתייחס בטוב אפילו במחשבה יחד נהפוך כל משבר להתחלה חדשה.

בשונה מן העבר הפעם הפנדמיה לא מוכנה להמתין כמו לאבא ולי בסבלנות לאורך שנים. היא דורשת שינוי מיידי ביחסים. אומנם רחוקים מבחוץ אך קרובים מבפנים.  

שנה חדשה בפתח. שנה של תיקון היחסים. להעניק לילדנו תקווה וביטחון שנעלמו איפה שהוא בעקבות האירועים שכולנו עוברים.