בעקבות האירועים האחרונים הנוגעים למצב הביטחוני ירי הטילים, התערערה שלוות חיינו. הדבר גורם לנו המבוגרים ולילדנו למתח, דאגנות יתר ולעתים אף לגילויי חרדה.

מהי חרדה?

חרדה היא תחושת אי נוחות פנימית, שגורמת למתח. חרדה תמיד מתקשרת לאובדן שליטה באירוע/מצב. חרדה שונה מפחד, בכך שהיא פנימית ואינה ספציפית. חרדה תמיד מתקשרת לפגיעה ברצף, אדם הנמצא בחרדה אינו מסוגל להתנתק ממנה, עבורו אין עבר, אין הווה ואין עתיד, יש את האירוע והוא הכול.

מה הן תגובות החרדה ?

תגובות החרדה הן טווח רחב מאוד של תגובות פיזיולוגיות(גופניות) ופסיכולוגיות, השכיחות שבהן: הפרעות התנהגות, עליה בקצב הלב ובלחץ הדם, בכי בלתי נשלט ועד תחושה של תעוקת חזה (אותם הסימפטומים של התקף לב), רעד, רגישות יתר פסיכולוגית/חושית, הימנעות/התרחקות מאנשים או היצמדות לאנשים קרובים או ילדים, הפרעות שינה, שינויים בהרגלי אכילה, התנהגויות כפייתיות, תגובות פסיכוסומאטיות כמו כאבי ראש, כאבי בטן, הקאות.

זיהוי סימפטומים של חרדה בקרב ילדים

חרדה בקרב ילדים ניתן לזהות בהיצמדות להורים. רגרסיה – נסיגה בהתנהגויות שכבר חל בהן שיפור, כדוגמת הרטבת לילה. במצבים קיצוניים עלולים להופיע התקפי חרדה, שביטוייהם החל מבכי בלתי נשלט ולחץ בחזה.

לילדינו בעיה עם רצף, החזירו את הרצף ע"י קישור העבר ההווה והעתיד. לדוגמא: נשמעה אזעקה לפני כמה דקות, אנו עכשיו במקום מוגן, עוד מעט נוכל לצאת ולהמשיך לשחק.
הסבירו לילדים שלפי ההערכות המשבר עומד להסתיים בימים הקרובים ואז אפשר יהיה לחזור לשגרה.

להבין מה קורה

המתח גורם לכולנו להיות קופצניים וחסרי סבלנות, דווקא בימים אלו נראה שהילדים "נודניקים יותר" מציקים יותר". ילד עשוי לבחור בהפרעת התנהגות כדי להימנע מהתמודדות עם המחשבות המעוררות חרדה. היכולת הגבוהה שלהם מאפשרת להם ללחוץ על "הכפתורים" הכי רגישים שלכם כהורים. עתה נידרש מאיתנו ההורים יותר איפוק, סבלנות וסובלנות. מאד חשוב לעמוד ולשמור על הצבת גבולות, לשמור על ואת הסמכות ההורית והימנעות מהתנהגויות סיכון.

קחו בחשבון, שלעיתים מצב הילדים הוא ראי למצבכם. אם אתם חרדים מהמצב, השיגו לכם רשת תמיכה, דברו על כך והשתדלו לשמור על שגרת יום ברורה, מובנית ומתוכננת ככל האפשר.

פנו יותר זמן לשיחה עם הילדים

השתדלו להתמקד בדברים החשובים ולהתעלם מהשוליים. יישום הגבולות לצד התקשורת האמפאטית. מאד חשוב להסביר לילדים את המצב ולתת מידע מסודר ומאורגן גם לילדים קטנים. עצם השיחה והדיבור מכניסים תחושה של שליטה והבנה לגבי המצב. לא להסס להסביר לילדים מה ידוע כרגע על המצב ומה חושבים לגבי הצפוי בימים הקרובים. כאשר הילד קולט שההורה פתוח לשיחה ומסביר לו בשקט את הדברים, הוא מרגיש בטוח להעלות קשיים ושאלות. חשוב להקשיב לשאלות ולענות להם בסבלנות, עצם העלאת השאלות על ידי הילדים מאפשרת להם לשחרר את המועקות ולדבר על הדברים הכי מפחידים לגביו.
לא להבטיח שאין שום סכנה.

במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכול יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות שנדרשות מהמצב נעשו, שגורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה וכך גם ההורים – מקשיבים להוראות ומחליטים איך להתנהג בצורה השקולה והאחראית ביותר. אם הילד חרד במיוחד – לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה יכול לגרום ללחץ נוסף. להסביר שכרגע כולם בלחץ, זה בסדר ונורמאלי ושהסכנות מטופלות ונבדקות כל הזמן ע"י ההורים והגורמים המתאימים.

ליזום פעילות עם הילדים

חשוב לאפשר הסחת דעת מהמצב ע"י משחקים, סרטים, תשבצים וכל דבר דומה. כמו כן חשוב לארגן פעולות שגרה – להכין ארוחות יחד, ולעשות כמה שיותר פעולות יחד בתוך המשפחה (לסדר אלבומים, לשחק מונופול וכדומה).

לנשום באופן מרגיע

ברמה הגופנית, כשילד נכנס ללחץ, חשוב ללמד אותו לנשום באופן מרגיע. הנשימה הנכונה במצב חרדה היא נשימה שבה מוציאים יותר אויר ממה שמכניסים. עושים זאת באופן הבא: שואפים וסופרים עד 2 או 3 ואז נושפים תוך ספירה עד 4 או 5. נשימות כאלה מאוד מרגיעות ואם חוזרים עליהן 5-10 פעמים הן מורידות לחץ.

ממליץ להחזיק בבית תמצית רסקיו המרגיעה ומשחררת באופן מידי.