לא נפגשנו פנים מול פנים מעל עשרים שנה. מחלוקת קשה חתכה את הקשר בינינו אז. היא השאירה פצע ישן, כעס ומרירות. לאחרונה נולד רצון עז להיפגש שוב. לא חיפשנו לפתוח מלחמה ישנה. קיווינו לבדוק אם אפשר לבנות גשר מעל הכאב והשנים.
כשהכאב הישן מתעורר מחדש
בתחילה משהו אכן התרכך בינינו. שוחחנו על הדברים שעדיין מחברים אותנו כיום. חוטים מהעבר החלו להתחבר מחדש וניצת חום ישן. המפנה קרה כשנגענו בלב המחלוקת המקורית. מיד התעורר הכאב הישן ועלה אל פני השטח. כל צד התבצר בתוך נקודת המבט שלו. הרגשנו שהאחר עדיין לא באמת מבין אותנו.
מחיר המרירות שנשאר בלב
סגירת מעגל לא התרחשה שם, לצערי הרב. המפגש הטעון השאיר בעיקר טעם מר אצל שנינו. המרירות הזו העלתה בי שאלה גדולה. איך כאב ישן מנהל אותנו אחרי שני עשורים? שני אנשים שומעים אותן מילים וזוכרים סיפור זהה. למרות זאת, כל אחד חווה מציאות שונה לחלוטין.
להביט על העולם מתוך הקופסה הפנימית
אנחנו מביטים על החיים מחריץ צר בלבד.
כיצד הרצונות שלנו מעוותים את התמונה
לעיתים נדמה לנו שאנו רואים את המציאות כפי שהיא באמת. בפועל, אנחנו רואים אותה בעיקר דרך הרצון האישי שלנו. התמונה נצבעת דרך מה שקיווינו לקבל או מה שלא קיבלנו. האכזבה, הפגיעה והכעס מנהלים את הראייה שלנו באותם רגעים. הדבר נובע מהצורך העמוק שיבינו אותנו, יאהבו אותנו או יראו אותנו.
אנחנו רוצים שהסביבה תענה לנו בדיוק כפי שרצינו. כאשר הרצון שלנו לא מתמלא, התמונה כולה משתנה בתוכנו מיד. אדם אחד נראה לנו פוגע בעקבות המצב הזה. סיטואציה מסוימת עלולה להצטייר בעינינו כמשהו מאיים ומפחיד. מילה אחת בודדת מקבלת פתאום משקל גדול מדי. שתיקה קטנה מצד האחר יכולה להפוך לסיפור שלם ומורכב.
באותו רגע, המציאות שאנו רואים מרגישה לנו אמיתית לגמרי. למרות זאת, זוהי רק המציאות כפי שהיא עוברת דרך הקופסה הפנימית שלנו.
כשהפילטר של המוח משתנה
הנה דוגמה פשוטה שכולנו מכירים מהחיים האישיים. ברגע שהמליצו לי לקנות רכב מסוג ג'טה, המציאות השתנתה. פתאום התחלתי לראות רכבים כאלה על הכביש. הם תמיד היו שם, אך לא הבחנתי בהם.
מקרה דומה קרה כאשר אשתי הייתה בחודש השביעי להריונה. טיילנו יחד ברחובות פריז היפים. לפתע הבחנתי בנשים בהיריון, חנויות למוצרי ילדים שלא שמתי לב אליהן בעבר.
האירועים הללו מחזקים את אותו הרעיון בדיוק. המציאות שאנו חווים נפלטת תמיד מתוך הפנימיות שלנו.
המארג הרגשי הייחודי של כל אדם
לכן, המסקנות שלו על החיים שונות לחלוטין. כל אחד רואה חלק אחר מהשלם, מפרש אחרת ומגיב בהתאם.
חשוב להדגיש כי פסיכו-נומרולוגיה אינה חכמת הקבלה. מדובר בשני תחומים נפרדים ושונים לחלוטין.
חכמת הקבלה מדע מדויק המעניק כלים פרקטיים לפיתוח רוחניות ולהתאמת האדם לחוקי הטבע. לעומת זאת, השיטה המעשית שלי מתמקדת בפן הרגשי של נפש האדם הפרטי.
מקורות אלו מעניקים לי השראה והבנה עמוקה. הרי משם מגיע המושג הידוע כי "כל אדם עולם קטן".
כל אחד מייצג עולם ומלואו בזכות עצמו. בתוכו פועלים מחשבות, רצונות ורגשות עמוקים שעוצבו בעבר. החוויות הללו הותירו פחדים, פגיעות ותקוות. איש מעולם לא עבר מסלול חיים זהה לשלו.
עדותו של בעל הסולם על תפיסת המציאות
כחלק מעולמי הפרטי, אני גאה להיות תלמיד של הרב לייטמן. הלימוד האישי שלי מעניק לי השראה לפיתוח הכלים המעשיים. מתוך לימוד זה נולד אצלי הרעיון של הקופסה הפנימית.
הבנה זו מתחברת היטב למִשְׁנָתוֹ של בעל הסולם (הרב יהודה לייב הלוי אשלג), בספרו "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ד, מציג המקובל הגדול הסבר נפלא. הוא מתאר בדיוק מירבי את מנגנון תפיסת המציאות של האדם:
"בְּחוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁלָּנוּ, שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ עוֹלָם גָּדוֹל עֲנָקִי, וְכל מְלוֹאוֹ הַנֶּהְדָּר. הֲרֵי בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ רוֹאִים כּל זֶה אֶלָּא רַק בִּפְנִימִיּוּתֵנוּ עַצְמָה. כְּלוֹמר, בַּמּוֹחַ הָאֲחוֹרִי שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ שָמָּה כְּעֵין מְכוֹנָה פוֹטוֹגְרָאפִית הַמְצַיֶּירֶת לָנוּ שָמָּה כּל הַנִּרְאֶה לָנוּ, וְלא כְּלוּם מִחוּץ לָנוּ.
וְעַל כּל זֶה עָשָׂה יִתְבָּרַךְ לָנוּ שָׁם בְּמוֹחֵנוּ כְּעֵין רְאִי מְלוּטָשׁ, הַמְהַפֵּךְ לָנוּ כּל דָּבָר הַנִּרְאֶה שָׁם, שֶׁנִּרְאֶה אוֹתוֹ מִחוּץ לְמוֹחֵנוּ מִול פָּנֵינוּ… וְאַף עַל פִּי כֵן, מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים מִחוּץ לָנוּ אֵינוֹ עִנְיָן אֲמִתִּי… כּל בַּעַל שֵׂכֶל יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁכּל הַנִּרְאֶה לָנוּ אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנִימִיּוּת מוֹחֵנוּ בִּלְבַד."
המילים העוצמתיות הללו מוכיחות שמה שאנו מכנים "מציאות חיצונית" הוא השלכה פנימית בלבד. אנחנו פשוט מביטים בהקרנה של המכונה והראי המלוטש הקיים בתוכנו.
היציאה מהקופסה מתחילה בתוכנו
היציאה מהקופסה הפנימית אינה מסתכמת רק בהבנה שהאדם מולנו רואה את המציאות בצורה אחרת. היא מתחילה ברגע שבו אנו מסכימים להכיר בכך שנקודת המבט שלנו אינה האמת המוחלטת היחידה.
כאשר אנו מפנים מקום לרצונות, לכאבים ולתפיסת העולם של האחר, איננו מבטלים את עצמנו או מוותרים על דעתנו. אנו פשוט מרחיבים את תמונת המציאות שאנו מסוגלים לראות ולהכיל.
אולי לא נצליח לצאת לחלוטין מאותה קופסה רגשית, אך אנו בהחלט יכולים לפתוח בה חלון: להקשיב באמת, לשאול שאלות, להטיל ספק בפרשנות האוטומטית שלנו, ולנסות להביט לרגע על החיים גם דרך עיניו של האדם שמולנו.
במאמר הבא – חיים בסרט של החיים: פסיכו-נומרולוגיה ותפיסת המציאות נעמיק ונבין: כיצד הסרט הפנימי שרץ בתוכנו מונע מאיתנו להבין את האחר?
חנן חיים
ליווי לצמיחה מתוך משברים
אני מלווה אנשים בתהליכי ריפוי, שינוי וצמיחה,
מתוך הקשבה, כלים רגשיים וניסיון חיים.
המטרה שלי אינה “לתקן” את האדם,
אלא לעזור לו לפגוש את עצמו מחדש,
ולהתחבר לכוח הריפוי שכבר קיים בתוכו.
