חלפו למעלה משני עשורים מאז נפגשנו פנים מול פנים. מחלוקת קשה חתכה את הקשר והותירה בנו כעס, מרמרו ותחושת אכזבה. בתקוה אמיתית להתעלות מעל המצב ולנסות לבנות גשר מעל אותן שנים נוראיות שהרחיקו בינינו, נדברנו להיפגש.
הרבה מהפערים התמוססו, הזמן ריפא פצעים, פגיעות והאשמות הדדיות, שמזמן לא נותר טעם לדוש בהם.
הבנו שלפננו חלון הזדמנות לסגור מעגל.
עשרים שנים ויותר זה המון זמן לשינוי חשיבה וגישה, אפילו לצלקות שעדיין כואבות ולא נעימות לנו.

מדהים, כשאינטרס משותף מחבר בינינו, הכול מוסת הצידה. חום ואהבה שחדלנו להרגיש, מתעוררים ונדלקים מחדש. הכמיהה לקשר הפנימי בין הלבבות עולה על הרגשות השלילים. הם הרחיקו וסגרו את הלב לכל צד בתוך קופסת ברזל אטומה.

סמול טוק על אותם דברים שעדיין מחברים אותנו, חיבר חוטי קשר שנתלשו בעוצמה.
לאחר שיחה ארוכה הגענו לפואנטה שלשמה נפגשנו. מסתבר שהמחלוקת עדיין כואבת. כל אחד נותר בנקודת מבטו השונה וגם בחלוף שנים נותר פער גדול. שוב לא הצלחנו לגשר על אותן רגשות שהובילו לנתק. שוב חשנו בטעם מר של פרידה טעונה.
הוספנו עוד תמונה קשה לאלבום הישן שבלבנו. כזו שתישאר שם, עד ששוב תשקע בתוך ״מגירת הכאב״ שבלב.

גם לכם סיפור דומה, גם אתם שאלתם למה?

מסתבר שלכל אחד אישיות ייחודית לו, מכלול תכונות מולדות ונרכשות, אשר ישפיעו על מחשבותיו ויכתיבו את התנהגותו ותגובותיו למצבי החיים השונים שיחווה.
נדמה שכל אחד בונה בתוכו, באופן לא מודע, מעין "מאגר נתונים" בעל חמישה ערוצי כניסה חושית: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש דרכם אנו תופסים את המציאות סביבנו.
המידע שמעבירים לנו החושים שלנו, עובר עיבוד על פי תבנית המידע הצרוב בזיכרוננו (המורכב מהתרשמויותינו האישיות), וכך נבנית בנו תמונה פוטוגראפית, המוקרנת על "מסך הקולנוע" שנבנה בנו, הנמצא בירכתי המוח.
התמונה יורדת ללב ומעובדת רגשית.
כל גירוי שאנו נחשפים אליו נשמר "בארכיון" הפנימי הזה, שבמוקדם או במאוחר יתעורר ויניע אותנו למעשה בפועל. לדוגמה: קנייה אימפולסיבית של שמלה שראינו בקניון, רכישת מכונית יפה מזו של השכן, תגובה רגשית להתנהגות הילדים, הגררות לוויכוח סוער עם בת הזוג ועוד ועוד.
אגב, המדיה הפרסומית עושה שימוש ציני בהטמעת אותן "תמונות" בזיכרון, במטרה לעורר צרכים רדומים אצל אנשים שנחשפים אליהם.

כך יוצא שאנו קולטים ומעבדים את "הסרט" של חיינו דרך אותם "פתחים" וכך מתייצבת בנו הרגשת ה״עצמי״, המייצרת מצד אחד תחושת ביטחון, אך מנגד מגבילה ומצמצמת בנו מאוד את תפיסת העולם. אנחנו מחמיצים המון פרטים, אך איננו מודעים לכך.
פרדיגמות מנהלות את הלב והמחשבות ואנחנו מוצאים את עצמנו בעיקר מאוכזבים ולא מרוצים מהתנהלות המציאות סביבנו.

בכל אחד מאיתנו חיישנים שונים, מכאן תפיסת מציאות ייחודית ובהתאם, תגובות מגוונות ביותר, אפילו לסיטואציות מאוד דומות.

העלאת המודעות מאפשרת יצירת שינוי, בחינה והתבוננות מזוויות נוספות. רכישת יכולת חדשה לצאת "מהקופסה" שהתייצבה בנו, להתחשב ברצונות ובתחושות של האחר הנושא בתוכו "קופסא" משלו ולהבין אותו.

השפעה קריטית על ילדים

מגוון ההתרשמויות שילדים יחוו בבית, בחברה, ברחוב, באמצעי התקשורת השונים, מצולמים ונשמרים בהם כבר מגיל אפס.
מאוד, מאוד חשוב שנעזור להם ״לצלם" בעיקר דוגמאות טובות ויפות שיעזרו להם לבנות חיים טובים וחיוביים.

תקשורת מקרבת היא הבסיס לשיטת פסיכונומרולוגיה

שיטת הפסיכונומרולוגיה המתבססת על תקשורת מקרבת, חוקרת את התכונות האישיות של האדם דרך האנרגיה אותה מייצגים המספרים.
האותיות והמספרים מאפשרים לימוד קווי אופי, הבחנות עמוקות בחוזקות וחולשות.
ההבנה שאנו שונים בחשיבה, בניתוח ומכאן בתפיסת המציאות בה אנו חיים ולכן אנו שונים ביחסנו ותגובותינו למצבים,
יכולה מאד להועיל ובמיוחד בתקשורת מקרבת במערכות יחסים.
פסיכונומרולוגיה היא אחת הדרכים ללמוד את "הקופסה בה אנו לכודים"
ובו זמנית ללמוד דרכי התמודדות והתנהלות במצבים שונים.
לחיות באיזון ובהרמוניה עם הקרובים והסובבים במעגלי חיינו, לקבל את השונות, על פני ניסיונות כושלים לשנות את האחרים. לחיות ברגישות ובדאגה במקום להיות מרוכז באני הפנימי המנהל את חיינו ורודה בנו ללא התחשבות.
הנך מוזמן ללמוד ולקחת כל טיפ אפשרי מהאתר
וכשתרגיש מוכן, תוכל תמיד ליצור איתי קשר אישית, לקבוע פגישה או לשאול כל שאלה.

♠ ♠ ♠

✨תְּפִיסַת הַמְּצִיאוּת
כתבי בעל הסולם, מאמר: "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ד, עמ' 112
–
בְּחוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁלָּנוּ,
שֶׁאָנוּ רוֹאִים לְפָנֵינוּ
עוֹלָם גָּדוֹל עֲנָקִי,
וְכל מְלוֹאוֹ הַנֶּהְדָּר.
–
הֲרֵי בֶּאֱמֶת
אֵין אָנוּ רוֹאִים כּל זֶה
אֶלָּא רַק
בִּפְנִימִיּוּתֵנוּ עַצְמָה,
–
כְּלוֹמַר, בַּמּוֹחַ הָאֲחוֹרִי שֶׁלָּנוּ,
יֵשׁ שָמָּה כְּעֵין מְכוֹנָה פוֹטוֹגְרָאפִית
הַמְצַיֶּירֶת לָנוּ שָמָּה
כּל הַנִּרְאֶה לָנוּ,
–
וְלא כְּלוּם מִחוּץ לָנוּ.