כל הפוסטים באהבה

אנו נוטים "לאכול" את עצמנו במשך שנים על כל מיני דברים שעשינו או לא עשינו לאחרים אי שם בעבר. מייסרים

שלום לך שנת 2020 רבים כעסו עליך, במקום לראות אותך שונה דרך עדשה רחבה. לראות את הדברים הטובים שהבאת איתך

"תסתכל אליי!" פנתה בקול מוזר, בזמן שמיהרנו להיכנס למעלית בהתרגשות גדולה. רגע לפני כן נפרדנו בחיבוקים ונשיקות איחולים לבביים. הסתובבתי,

נ. הייתה לי אוזן קשבת. יכולתי לדבר שעות ללא הפסקה. נ. הייתה שם, קשובה לסיפורים כמו מקלדת שרושמת אותיות, שהופכות

קור אירופאי לא מוכר מקפיא את העצמות, חורף של שנות ה 90. המקום Angelina Paris הפועל משנת 1903 הזמנו את

בשנים האחרונות קיבלנו התראות רבות על שינוי בקנה מידה עולמי שהולך להתחולל. אך אף אחד לא ידע באיזה אופן ומתי.

מבולבלים, מפוחדים, החיים נראים קצת אבודים. מסתגרים בבתים. הרחובות אט אט מתדלדלים. ממתינים לעוצר הכללי. יודעים איפה שהוא, שזהו צעד

שנים על גבי שנים שמעתי את אותם הסיפורים באופן מדויק, אימא ז"ל סיפרה אותם כאילו התרחשו אתמול. לא הבנתי למה

בתמונה סשה חבר טוב שלי, אנו צועדים כתף לכתף מעל עשור בדרך מדהימה.אבל כמו סשה יש לי עוד הרבה חברים:

בדרך אל המרחב הנשגב, עומד למכשול הטבע האגואיסטי הטמון בכל אחד.  מטרתו הגלויה והסמויה,  במינימום זמן בדרך הכי קצרה.  להשיג