מאד קשה להגדיר "מה אנו רוצים בזוגיות?", בלבול המוביל אותנו הרבה פעמים למצבים בהם אנחנו כבר לא יודעים לעשות הבחנה מה באמת הרצון שלנו, ומה בכלל רכשנו מהסביבה, מההורים או מהתרבות שלנו.
לחץ סמוי לא מובן מחברים סביבי שהתחתנו עורר אצלי רצון שלא היה קיים לפני כן. הייתי לקראת גיל 30 בכמה מערכות יחסים לא מחייבות, כאשר הגיע זמני לקבל את ההחלטה לבחור את האחת שתהיה האישה של חיי רק הלחיץ והגביר אצלי את החרדה והקושי עוד יותר. לו היו לי אז הכלים הנמצאים בידי היום הדילמה בדיעבד הייתה הרבה יותר קלה. בזמנו לא היה אינטרנט כדי לקבל מידע אין סופי כפי שנמצא נגיש היום, שמצד אחד מקל אך מנגד מודה הוא גם הרבה יותר מבלבל. בעקבות שאלה מדהימה מפורום הנומרולוגיה בפורטל תפוז אותו אני מנהל כבר מספר שנים נולד לו המאמר הבא שכולי תקווה שיסייע לבלבול שאחרים חווים או נמצאים בצומת קשה זו. היום הנטייה היא לוותר הרבה יותר בקלות ולא להתמודד עם החלטה כל כך מורכבת. לצערי רבים מחמיצים את חלון ההזדמנות להקים בית ולגדול ולהתפתח כתא משפחתי.
התפתחות האדם החלה לפני אלפי שנים מהאדם שירד מהעצים ויצא מהמערות. האדם כל הזמן נמצא בתהליך שינוי תמידי לעומת חיות שנשארו די דומות למה שהיו לפני מאות שנים. אז הפרה שקלה קצת פחות ואולי האריה היה שונה מעט בגודלו מהיום.
"השינויים של בני האדם נובעים מהתפתחות האגו שגדל וגדל והשתנה באיכות שלו "(חכמת הקבלה). אם נחזור לדוגמה של האריה והלביאה הם מיד יודעים האם מתאים להם להיות יחד לפי הריח או האינסטינקטים שמכוונים אותם. הם לא מתלבטים ובודקים, מספיק להם ריח או טעם ההפרשות שלהם והם לא טועים!
אצלנו בני האדם כנראה שזה היה כך בעבר הרחוק, כשהיינו קרובים לטבע, וכנראה שגם הזוגיות הייתה מאוד פשוטה, לא נדרש מאיתנו לחשוב יותר מידי האם "מתאים לי, לא מתאים לי, בן או בת הזוג", אלא הבחירה הייתה מבוססת בהרגשה בצורה טבעית. יופי לא היווה מדד כל כך דומיננטי היות ובחיים הפרימיטיביים ההם היו מסתכלים על אישה אם היא בריאה פיזית, האם היא יכולה ללדת ואיך היא מתפקדת בעבודות ניהול משק הבית. וכנ"ל כלפי הגבר.
השינוי החל מצד נשים שהתחילו להעדיף גברים לאו דווקא חזקים, מאצ'ואיסטיים או "טרזנים" שבאו מהג'ונגל, אלא גברים יותר חכמים, על ידי זה הן האיצו את ההתפתחות השכלית של הגברים. כי האישה התחילה לגלות שגבר חכם יותר עדיף לבניית משפחה.
התפתחות האגו באדם הכניסה פרמטרים חדשים שלא היו בעבר כמו אהבה ורגש, המודעות עלתה ונוסף מדד חדש שהפך להיות חשוב לנו לא פחות – דעת החברה והסביבה. נוצר פער גדול קונפליקט שאנחנו לא מתמודדים אתו היום בין הסטיגמות החברותיות, המראה החיצוני לבין העדפותינו האישיות. אם לפני שנים הגנים, ההורמונים, הריחות והנתונים שאנו ניזונו מבית הורינו הנחו אותנו בבחירה. הפרמטר הדומיננטי היום הפך להיות המראה והתכונות החיצוניות על פי דעת הסביבה.
הגענו היום למצב אבסורדי בו אנו לא ממש חיים את החיים שלנו, אנו מכניסים לזוגיות, למשפחה, לבית סטיגמות חברתיות שמנהלות את חיינו במקום אותם ערכים בסיסיים שקיבלנו מההורים. התקשורת מציירת לנו תמונה בדיונית איך לבנות ולנהל חיי משפחה באמצעות סרטים הוליוודים, סדרות וטלנובלות שרחוקות מהמציאות היומיומית בה אנו חיים כמה שנות אור. בעקבות אותן "תמונות בדיונית" נוצר פער גדול בין רמת הציפיות למציאות היומיומית. ומהבלבול הגדול והאכזבה רבים מעדיפים להישאר בגפם.
בסרטים הישנים הראו לנו את תחילת השינוי וההתמרדות להורים בבחירת בן/ת זוג. היום זה אולי נשמע מאוד פרימיטיבי, לאור התהליך ההתפתחותי והשינוי שעברנו. אך ההורים אז היו בוחנים בצורה פרקטית לפי ניסיון החיים שרכשו כמו קווי דמיון מנטליים, רקע משפחתי דומה, ככל שניתן התאמה טבעית. תכונות אלו אין ביכולתנו לראותן כל עוד אנו צעירים וחסרי ניסיון.
במקום לנתק להתחבר למשפחה!
היום הנטייה היא לשנות את הערכים הבסיסיים של בן/ת הזוג ללא הצלחה. ועל רקע זה מתפתחות מחלוקות שמביאות עם הזמן לקרע בין בני הזוג והמשפחות הרחבות יותר. עלינו להתחבר למשפחה הגרעינית ללמוד ולהתרשם ולהבין שאנו מקבלים את השונה או הדומה כחלק אינטגרלי (שלם, בלתי נפרד) מהמשפחה.
לאחר שקראנו את המאמר והבנו איך הדברים "פועלים" מאחורי הקלעים, האם עתה אנו יודעים כיצד לבחור בן/ת זוג?
זאת השאלה העיקרית שאנו צריכים לשאול את עצמנו. ואם לא, אולי בזה נמצא שורש הבעיה!
אנו צריכים ללמוד לנקות את הלחץ החברתי החיצוני ולהתחבר לחושים הבסיסיים.