כל הפוסטים בשינוי דפוסי חשיבה

"הפיגוע כאן ליד תחנת השידור". כך נשמע קולה המתנשף של כתבת רדיו גלגל"צ, והמשיכה "אני יוצאת מהאולפן בריצה לכיוון הפצוע

ללא התראה מוקדמת אדריאן החליט שעולים להר שלפנינו. חלקנו לא היינו ערוכים נפשית וללא ביגוד מתאים, לרגע חשבנו שהוא צוחק.

אם הייתי אומר לך שכאבים עזים, חום גבוה וטראומה קשורים לקורונה. האם היית ממשיך לקרוא מאמר זה? הגעתי למצב שלא

תוך כדי חופשה כבר היינו מתכננים את היעד הבא. כאילו רצון לבלוע את העולם, ריקנות כזאת בפנים שלעולם לא התמלאה.

"תסתכל אליי!" פנתה בקול מוזר, בזמן שמיהרנו להיכנס למעלית בהתרגשות גדולה. רגע לפני כן נפרדנו בחיבוקים ונשיקות איחולים לבביים. הסתובבתי,

נ. הייתה לי אוזן קשבת. יכולתי לדבר שעות ללא הפסקה. קשובה לסיפורים כמו מקלדת שרושמת אותיות, שהופכות למילים ומעבדת אותם

שנים לא קיבלתי את דרכו המיוחדת. שפטתי, ביקרתי, בעיקר כעסתי עליו. לא יכולתי לעבד את הכעס מלבד גוש בלב שהכביד

דיכאון, ייאוש ארוך טווח מוביל בכל 40 שניות אדם בעולם ליטול את חייו, בארץ עלייה ניכרת בשיעור האובדנות בבני נוער

מרצדס S class בצבע שמפנייה בוהקת ביופיה חנתה במקום השמור רק לכבודה. הדלת נפתחה גבר גבוה מבנה גוף שרירי יחסית

החיים כאילו נעצרו, חיפשתי משמעות למה אני חי? חיפשתי דרכים איך לחיות נכון לסתום את אותו חור בלב אותה ריקנות