כל הפוסטים בשינוי דפוסי חשיבה

ביום הזיכרון, להערכתי סביב שנות ה 2000, הרגשתי צורך עז להתחבר לכאב הנורא של המשפחות השכולות. כיוונתי את הנסיעה לבית

הים מרגיע, צובע "רעשים" בכחול. מגיש לו כאב, תסכול, מחשבות משובשות… שינקה, יִצְבַּע אותם, יבנה בליבי הבחנות נכונות. כך מצליח

ישנם כל כך הרבה סיפורים מרתקים, עוצרי נשימה. אך סיפור אחד שמדברים עליו ומספרים אותו, כבר למעלה מ 3000 שנים.

שניים משיטים סירה. התחיל האחד קודח תחתיו, לעשות נקב בסירה. אמר לו חברו: "למה אתה קודח?" ענה לו: "מה אכפת

לפני כשלושה עשורים, כשלמכבי היה עדיין ספר רופאים, חיפשתי בו, מתוך ייאוש ותסכול, תזונאית. כך הגעתי להלן חג'אג',יועצת תזונה. לצורך

קצת אחרי חצות כשכולם עדיין חוגגים את השנה החדשה קיבלתי פקודה מלמעלה. והופה הגחתי לאוויר העולם. תאריך מיוחד מלווה באחריות

תולעת שנולדה בתוך צנון יושבת שם וחושבת 🤔, שכל העולם הוא כל כך קטן, מר וחשוך כמידת הצנון שנולדה בו.

היא הייתה הפצצה של השכבה. זוג עיני שקד חתוליות תכולות, שתי גומות חן, שפתיים מושלמות, שיער בלונדיני גולש ברישול טבעי,

איפה שהוא הגעתי לשבר ותסכול תחושה שאני רץ סביב הזנב של עצמי. אותו בור בלב לא רק שנשאר, אלה גדל

ככל שהקשרים הדוקים והתלות ההדדית משמעותית יותר, כך המחלוקת שתתעורר תהיה בפוטנציאל גבוה יותר להחריף וככל שננסה להרגיע את המצבים,