רגע, רגע, ר…גע, נופפתי בידיי לנהג האוטובוס שימתין לי. הוא קלט את הסימנים שלי, הצלחתי להיכנס לאוטובוס שהיה מלא באנשים. מצאתי לי מושב פנוי והתיישבתי מיוזע ומתנשף מהחום הכבד והלחות של הקיץ הכי חם מאי פעם.
הדופק אט אט התאזן, המחשבות אף הן נרגעו והחלו לשוטט כהרגלן לאירועים שעברתי אתמול, שלשום ולאן פני מחר.

תוך כדי שיח פנימי רוגש, קלטתי מולי זוג עיניים היה בהן עומק אין סופי לצד עצבות, מבט מדוכדך. הרגשתי שהיא די מנותקת מהסביבה, כמו חייה לה בתוך בועה. גוון עור חום שזוף, "מעוטר" חריצים עמוקים שהסגירו מסע חיים קשה ואת גילה המופלג. בידיה אחזה בסל אדום מפלסטיק לגופה לבוש סבתאי, שהחזיר אותי לימי הילדות, לחיים של פעם.

המוח הריץ תסריטים. מאין באה ולאן פניה בנסיעה. לא החלפנו מילה. הכל התרחש אצלי "בקופסא הקטנה". כך זה נמשך לסירוגין לאורך הנסיעה, עד שירדתי, משאיר את אותה גברת יקרה מאחורי, מרגיש כנפרד ממנה, רוצה לחבק ולומר לה הכל יהיה בסדר סבתאל'ה, כבן מגונן. דמותה ליוותה אותי זמן מה, עד שהתמוססה.

במהלך החיים אנו נתקלים בהרבה מאוד אנשים. בחלקם לרגעים ספורים, כדמויות חולפות, באחרים שילוו אותנו לכל אורך מסע חיינו.
למה "נתקלים" באנשים אלה דווקא, מה תפקיד האינטראקציות שיש לנו איתם?

מחקרים מצביעים על כך שכולנו, אני אתה וכל אחד מ 8 המיליארד, מקיימים מערכת חיים אינטגרלית בדרגות התקשרות שונה ביניהן. כל תזוזה של חלק אחד במערכת משפיעה על האחרים.
לדוגמא אם אחד מנוסעי האוטובוס היה מגיב באופן קיצוני- מדבר בקול רם, צוחק צחוק מתגלגל, שר בקולי קולות או בוכה, הוא היה משפיע מייד על כל אחד מהנוסעים סביבו.
לא יתכן שמשהו מתרחש ללא השפעה על כולם בהתאמה.

"אפקט הפרפר"

ההתפתחות הרוחנית מביאה אותנו להבנה והפנמה שאנחנו קשורים בקשרי הדדיות אחד בשני. כמו במשפחה אם אחד חולה מייד הוא משפיע על האחרים. ודאי שאנו לא מסוגלים לתפוס בחושינו את כל המערכת הגדולה האינסופית הזו, שהינה מערכת סגורה הנמצאת בחיבור פנימי. כל חלק חשוב ותלוי בכולם וכולם שייכים לגוף אחד.

לפעמים פוגעים, מעליבים אותנו כדוגמא. זה כל כך אנושי. אך אם נבין שבמערכת סגורה כשיש "קצר" הוא פוגע ומשפיע על כולם, יוכל המצב הזה להוות עבורנו הזדמנות לזהות בעצמנו את המקום הכואב שמייצר את התחושה הזו, לבקש לו מרפא, לחבק את המקום הזה בנו ולהתנהג כאילו כבר הבריא, ולהתקשר לשני באופן אחר, מאוזן, כזה שאינו מבטל את עצמו אך מביא בחשבון את האחריות שלו לאיכות הקשרים במערכת היחסים כאחת. ככזו הכוללת את כל הנוגעים בדבר. ולמעשה בראייה רחבה יותר, את כולנו כאחד.

בטח תאמרו שישנם כאלה שממררים לכם את החיים. נכון, אתם ממש צודקים! ועל פני זאת, עלינו להבין שבאחריותנו להגיע לקשרים הדדיים באופן מאוזן ואחראי שייטיב לכולם.
לפעמים אני מנסה להבין מה תפקידה של אנרגיה שלילית או חיובית עם אחד, בזמן שאת האחר אני בכלל לא רואה או חש. אבל הרי לא ניתן להתחבר ל 8 מיליארד. לכל אחד ניתנו הקרובים לו ואיתם עליו להגיע לבירורים ולהגיע לקשר פנימי עד אהבה הדדית ממש, מתוך אותה הבנה שכולם תלויים וקשורים לכולם.

מבינים? למעשה אנחנו כולנו קשורים. ממש כגוף אחד.

נכתב בהשראת התוכנית חיים חדשים 1185, הנושא "תפקידם של האנשים בחיינו".

תודה מיוחדת לחבר שלי אורין עדן שבזכותו נולד המאמר.