עכשיו אנחנו כאן
קרקע אמצעית MIDDLE GROUND
בין הישן שהתפרק לחדש שטרם נוצר
האדמה נשמטה תחת רגלינו, פחד טלטלה חדרו אל גופנו ונפשנו בעוצמה שלא הכרנו עד כה – בקנה מידה חברתי, לאומי.

מה שהיה הסתיים
הסדר הפנימי, מערכת האמונות עליה התבססנו ובה בטחנו, פתאום השתנתה.
הסדר החדש טרם נראה באופק, אבל כאשר הוא יגיע ישנה אותנו כְּנֵר בִּפְנֵי הָאֲבוּקָה.

הכל בסדר –
לעקל, לחשוב, לרחף
גם לכעוס, לבכות, להתכנס, להסס,
ישנם כאלה שקיים בהם צורך לנוע בלי סוף, לעצור, ליהנות.
אולי אין צורך לשלוט, לשנות בכוח, להילחם בעצמנו
אפשר פשוט להיות.

עד שנתייצב.
עד שהאופק יתבהר, היכולת לשהות במרחב בטוח הוא להתלכד עתה יחד כאיש אחד בלב אחד.
"קראתי לך ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו" (הקדמת ספר הזוהר – מי ברא אלה 9. )
לבנות נקודת מבט חדשה שתאפשר לנו להתבונן ולבנות עולם חדש.
לשנות ולתקן את ערוצי הקשר והתקשורת בינינו משנאה, ביקורת ודחייה
ליחסים המבוססים על התחשבות הדדית, תמיכה ואהבה.

נבנה את ירושלים שבלב, את בית המקדש החדש שיפיץ את אורו בכל העולם.
נשמש דוגמה ומופת לכל אומות העולם.

"ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמי' ל"א / מתוך מהותה של חכמת הקבלה הרב יהודה אשלג)