שתיים לפנות בוקר, כל העולם חוגג את ערב השנה האזרחית החדשה, בחוץ גשם זלעפות סופות רעמים וברקים, קור מקפיא.
ואני, בחוסר התחשבות מוחלט – בחרתי להיוולד!
הגחתי לאוויר העולם כנגד כל הסיכויים. אמי סבלה מרעלת הריון חמורה. הרופאים התאמצו להציל את חייה ולא האמינו שיצליחו ליילד אותי בשלום. נולדתי אחרי 7 חודשי הריון במשקל קילו ו 700 גרם.

חנוכייה עיצוב פיתוח וייצור – חנן חיים סרןחלף הזמן, עשור ועוד אחד ועוד כמה…
רצף משברים שחוללו שינויים בחיי, פיטורין, גירושין ועוד, הובילו אותי להחליף עיסוק. התעוררה בי מחשבה חדשה, לייצר חנוכיות. למה? אינני יודע!
אותה מחשבה הובילה אותי לפגישה הזויה בישוב עמנואל, שבזכותה הכרתי את מחצבות השומרון, מהם ליקטתי "פסולת" של אבנים, ששימשו כבסיסים דקורטיביים לחנוכיות שיצרתי.
בהמשך מצאתי את עצמי נהנה לשוטט בשוק הפשפשים ביפו, כך באופן אקראי נתקלתי באצבעונים מיוחדים שהזכירו לי את סבתי ז"ל שהייתה תופרת מדהימה. אותם אצבעונים דקורטיביים שדוגמתם שמשו אותה בזמנו, הפכו כנים לחנוכיות.

מוצרי יודאיקה בגלריה ביפו העתיקה

מיומנויות ישנות שרכשתי סייעו לי לפתח, לשווק ולמכור את מוצרי היודאיקה שייצרתי בגלריות ברחבי הארץ.
המשך המסע הפגיש אותי עם בעלי חנות מיוחדת שייצרה ומכרה טליתות מיוחדות, דברי אומנות ויודאיקה, ביפו וירושלים. דורית, בעלת החנות, התלהבה מאוד מהחנוכיות וביקשה שאשאיר כמה מהן לתצוגה.
אחת לזמן מה הייתי מבקר את החנוכיות ואת דורית ובעלה ובודק כמה מהן נמכרו.

באחת הפעמים קשקשנו קצת עַל הָא וְעַל דָּא וכך נודע לדורית שאני פסיכונומרולוג. "זה מאוד מסקרן" אמרה והזמינה אותי למפגש משולש עם בעלה. לפני תום השיחה שאלה דורית "מה תדרוש בגין המפגש?" לא חשבתי פעמיים. טלית! תקופה ארוכה רציתי טלית פשוטה במקום התלית שהייתה לי מִקַּדְמַת דְּנָה…
דורית מאוד הופתעה והשיבה "בשמחה אבחר עבורך אחת מהודרת. איש כמוך צריך טלית מכובדת". כמובן שהאגו שלי מאוד נהנה מהפרגון.

אינני זוכר את סדר השתלשלות המאורעות לפרטי פרטים. אך ההתרגשות שחוויתי לאחר המפגש חרוטה בזיכרוני עד היום ולא רק בזכות דורית ובעלה שעזרתי להם לראות באופן שונה דילמה שהתעוררה,
אלא התאריך אליו זומנתי לפגישה בה קיבלתי טלית בתמורה.
אומנם חלף לו זמן מה עד שחיברתי את הקצוות והבנתי את הסיטואציה שהובלתי אליה ביד אומן. נזכרתי איך מעט לפני אותו מפגש ביריד, אליו הגעתי שוב במחשבה שזה קרא "באקראי" (גם כן סיפור הזוי… 🙂). בו גיליתי שנולדתי בנר שביעי של חנוכה.
כל אלה הולידו בי את ההבנה שהכל מדויק להפליא, שלאירועים יש תזמון שנקבע להם מבעוד מועד בידי מקור הרוקם עבורנו את מחשבת הבריאה לאלתר.
באותו רגע האסימונים נפלו ויכולתי להבין את הקשר לחנוכיות, ליודאיקה ובכלל המשיכה העזה שלי לרוחניות.
אלו הם כולם האמצעים, באמצעותם ניתן להפיץ את האור בעולם החשוך והמבולבל אליו הגענו.

היקום מזמן עבורנו עוד ועוד ציוני דרך שעלינו להבחין בהם, להגיב אליהם מתוך רצון להיטיב לסביבתנו, להפיק מהם לקחים ובאפשרותנו לקבל הקלות ותנופה מהסובבים אותנו בכדי להתעצם ולהתחזק.