איסטנבול, חום גבוה באמצע החורף היינו בטוחים שזו שפעת. חזרנו לארץ המצב התדרדר תוך ימים כאבי בטן עזים, שלשולים, דימומים… העדפתי לנוח בבית בתקווה לשיפור והחלמה. כך חלפו הימים והמצב רק הלך והתדרדר. איבדתי קילוגרמים בקצב מסחרר. הגוף נחלש תשישות פיזית, חוסר וודאות הוביל לחרדה. בסוף נשברתי בעקבות לחץ מהסביבה, יחד עם ההבנה שהפעם זה לא ישתפר ויחלוף לו לבד.
רופא המשפחה הפנה אותי בהול לגסטרו, התגובה של הרופאים העצימה עוד יותר את החרדות. אתה חולה קוליטיס! קיבלתי "תווית" חדשה ברזומה הרפואי. עדיין עם תקווה לשינוי הדיאגנוזה, קבענו פגישה עם מנהל מחלקת גסטרו באיכילוב. נפרדנו מסכום נכבד וקיבלנו  מרשם לראשונה לכדורי RAFASAL וחוקנים סטרואידים שסוף סוף הרגיעו את המצב. חשבתי שזהו אני כבר אתגבר אך לאכזבתי זכיתי לרמיסיה (הפוגה בשפה מקצועית) לזמן מוגבל.

בז'רגון מקצועי העברתי את האחריות לאורך כל הדרך לאותם רופאים ופרופסורים. קיבלתי את הדיאגנוזה ופעלתי לפי הנחייה.

רופא מטרתו לרפא. מנגד יש את החולה שרוצה להירפא. אך בהרבה מהמקרים החולה לא באמת רוצה להבריא ולהירפא ונוצר מצב של תלות של החולה ברפואה הסימפטומטית.
כאשר הצהרתי – "אני לא אתן לקוליטיס לנהל את חיי!" הבחנתי בזווית העין מבט מוזר אמפתי חצי סקפטי מרופאת המשפחה, אחרי שהתבשרתי שהקוליטיס היא "מתנה" שתלווה אותי להמשך חיי. אותה סקפטית הייתה מתנה שעוררה בי רצון לחפש ריפוי לא דרך הרפואה הקונבנציונאלית.

נקודת ההיפוך

זו הייתה נקודת ההיפוך. בה לקחתי אחריות עברתי מתרבות טיפולית לתהליך למידה. לקחתי אחריות על מצבי הרפואי, חיפשתי ריפוי בדרכים נוספות.
לא התייאשתי הדרך הייתה ארוכה אך משתלמת. עברתי תהליך צמיחה והתפתחות אישית שלא דמיינתי.
למדתי לטפל בעצמי, שילבתי בין רפואה מערבית יחד עם טיפולים הוליסטיים. כך זכיתי באיכות חיים בדיעבד.

שיטת פסיכונומרולוגיה מחליפה תרבות טיפולית לתהליך למידה!

שיטת פסיכונומרולוגיה נולדה דרך מסע אישי, תהליך ריפוי שעברתי. אני מלמד אנשים שפתוחים לקבל הכוונה ועזרה ליצור שינוי בתחומים מגוונים בחייהם.
במאמר אתה יכול לשלוט על הבריאות שלך!!! אני מתאר בהרחבה אודות התהליך שהוביל לשינוי הגדול במצבי הרפואי.    

שינוי מתחיל כאשר נולד רצון לשינוי והוא מתחיל במחשבה. כאשר משנים חשיבה מתחיל תהליך הריפוי.