זה התחיל מדפיקה קטנה בדלת בשישי אחה"צ. הסתכלנו דיה בתי, ואני אחד על השני במבט חוקר, מנסה לשאול אם הוא מצפה למישהו בשעה לא סבירה? ניגשתי לדלת הכניסה, "שלום אני השכנה מלמעלה נעים מאוד". השבתי בנימוס "נעים מאוד גם לי". במהירות הבזק גלגלי המוח הופעלו למרות שדקה קודם היו יחסית במנוחה. אני גר כאן כמעט שנתיים, מה עשיתי או מה היא צריכה?
"אנחנו רוצים לשפץ את המרפסת מעל אתה יודע כמו רבים בקומפלקס…" או מיי גאד בשבריר שנייה חשכו עיני. אנו סובלים במתחם לאורך חודשים מרעש קדיחות, קונגו, דיסקים ואבק נוראי. הפעם מדובר על הדירה ממש מעלי. הגברת המשיכה כאילו מדובר בעניין של מה בכך, "שטויות, כמה שעות, אני צריכה את שיתוף הפעולה שלך. הם ישלימו את הפעולה מהמרפסת שלך".
לא אלאה אתכם בפרטי הפרטים, רק אשתף עד כמה נדהמתי מחוסר הרגישות וההתחשבות. השבתי ״טוב״ ,כרגיל משתדל כהרגלי להכיל ולהבין את כולם, אפילו על חשבוני. השכנה זקוקה לשיפוץ, הדירה ממש חדשה, מה אני אסרב?! חששתי להוביל את מערכת היחסים (שלא ממש קיימת) לשנאה וכעס.
העניינים התגלגלו. התברר שכמה שעות הפכו ליומיים עבודה בפועל, ממש מהדירה שלי. הגברת כבר תאמה עם הקבלן לשבוע שמסתיים בערב חג, בו אמורה להתכנס כל המשפחה אצלנו בדירה ולא בררה אם בכלל נוח לי. היו צפויים לי ימים של לכלוך ובלגן, פועלים אצלי בדירה… רָאבָּק מה אני עציץ או מנורה?
כך לרוב זה מתחיל.
מריב קטן, שטותי. כלב שלא התאפק ועשה צרכיו במעלית, פסולת שהושלכה לגינה המשותפת, רכב חונה שלא במקומו ועוד ועוד דוגמאות.
גם בין בני זוג קיימת נטייה לריב. לרוב על מטלות הקשורות לתפקוד הבית ובמיוחד בנושאים הקשורים בגידול הילדים, כסף, קנאה, תקשורת מקולקלת ולא מובנת ועוד ועוד דברים מעצבנים הנובעים ממערכות היחסים שלנו הבנויות על התלות שלנו האחד ברצונותיו ובמעשיו של השני.
זה בגנים שלנו. כך נולדנו. אגואיסטים, כמהים להנות בכל רגע נתון ונמצאים בדרישה, בתלונות וביקורת תמידיים כלפי הצד השני שלא ממלא את רצוננו.
ככל שהקשרים הדוקים והתלות ההדדית משמעותית יותר, כך המחלוקת שתתעורר תהיה בפוטנציאל גבוה יותר להחריף וככל שננסה להרגיע את המצבים, התביעה היצרית כלפי השני רק תתלהט ותתעצם.
מתעלים לדרגת קשר גבוהה יותר
על פי חכמת הקבלה, היצר הזה המעורר מחלוקת בקביעות, נבנה בנו דווקא כדי שנוכל להתעלות לדרגת קשר גבוהה יותר בינינו. אם פותחים את המחלוקת בצורה חכמה ועדינה, אפשרי בעזרתה להתעלות לחיבור חזק ולהתקשרות טובה יותר.
העיקרון המנחה הוא "על כל פשעים תכסה אהבה". מראש היעד צריך להיות מכוון לביסוס ליתר אהבה והידוק החיבור. אחרת אין טעם להתקרב אל המתח המתגבר.
צריך לגשת בעדינות ולהיזהר שפתיחת המחלוקת לא תחליש את היחסים, לא תשבור את הקשר הבסיסי. רצוי לעבוד על התגברות על הפערים במנות קטנות, מדודות. לדבר בגילוי לב. ״לגלות טפח״ של "הפשעים" ו ״לכסות באהבה״. לא לבטל את השלילי שעולה וצף, אלא להתעלות מעליו, להתייחס אליו כאתגר במשחק שמטרתו ללמד אותנו להתחבר על פניו ולהדק את הקשרים בינינו.
אהבה היא כוח החיבור החיובי בינינו, הבנה וקבלה הדדית, הרגשה של פיוס ובשלות, רק אז אפשר לגשת לשלב הבא.
מתוך המחלוקות נגלה יותר הזדמנויות לחזק את הקשרים ולהגדיל את האהבה. כך "תיבת הפנדורה" שחששנו מפניה תהפוך לתיבת הפתעות.
בטח נשארתם סקרנים איך נגמרה האפיזודה עם השכנה מעלי. למזלי אני גר בשכירות. העברתי את הסוגיה, בטרם החלו העבודות, לעורך דין המייצג אותי בעסקה. התברר בדיעבד למזלה שטוב שלא ביצעה את השינוי… ודַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא.
