בפעם הראשונה שחווית כזו ריקנות היא תפסה אותי בתקופה קשה.
שקעתי עמוק בביצה לא יכולתי להרים את הראש ולו כמלוא הנימה.
אפוף בתחושת בלבול מעיקה, זוכר רק ממה ברחתי,
משחזר את אותה התפעמות, תחושת הצורך לשנות,
להפוך סבל מתמשך למציאות מיטיבה ומספקת.
איך מממשים רצון?
אולי עדיף להיכנע לאותו ייאוש אשר גורר אותי לצלול שוב לשינה…
אולי כשאתעורר אגלה מציאות חדשה?

כך תיארתי לפני כ 15 שנים בפוסט שכתבתי- "נעורתי לבוקר חדש". מחשבות שהתרוצצו תוך כדי כתיבה ואף פתרונות שסייעו לי להתמודד, להתגבר לקום ולהבנות מחדש.

לפעמים בא לי לזעוק ולבקש, לפתוח צוהר קטן ולו עבור לילדי האהובים. לאפשר להם לראות את החיים באופן שונה מזו שהורגלו בה מלידה. אך מסתבר שכפי שלא יכולתי לפסוע צעד ראשון עבורם, כך גם התהליך שהם אמורים לצמוח מתוכו בחייהם, הכרחי עבורם. מכל מצב אנו נבנים במארג הרגשי ולרשימו ( רשימו – הסבר בסוף המאמר) האישי בדרך שונה האחד מהשני וכל כך ייחודית לנו.

מרגישים חוסר תקווה

מעולם לא הרמתי ידיים,
והיו לא מעט פעמים בהם נאלצתי ממש ״להכנס בקירות" כדי להבין את חיי מנקודת מבט שונה.
מזה כ-14 שנים אני לומד את חכמת הקבלה ועדיין מרגיש כמו טיפה קטנה באוקיינוס של מידע.
אני שלא כמלאך בשמיים, חיי ומתמודד עם מצבים לא פשוטים כמו כל אחד בעולם.
במיוחד ״כשהים מעלה גליו ברוגז והגלים עולים לשטוף העולם״ ככתוב בזוה״ק.
כשהשחר מפציע ואני שוב מתעורר לבוקר חשוך, תחושת ריקנות, חוסר תקווה, חוסר אונים, ולא רואה את האור בקצה המנהרה.

התקופה הקשה אותה תיארתי בתחילת המאמר, אפשרה לי להתעורר בהמשך לבוקר חדש.
היום בראייה לאחור, בזכות אותה "צלילת עומק" נבניתי מחדש, רכשתי כלים, ייצבתי יחס שונה לחיים, שלא יכולתי להשיג בתוך הקיבעון המוכר. מצבי החיים מוסיפים להצמיח ולגדל אותנו, מאלצים אותנו לגייס כוחות והבחנות חדשות ובעזרתם להמשיך לשלב הבא.
ואנחנו, לעומת זאת, אוהבים להיצמד לפרדיגמות מוכרות ולאזורים נוחים וידועים. לרוב נעדיף להימנע ממאמץ מיותר, להרים רגלים עם בירה וקצת פיצוחים ולשקוע לתוך עצמנו. מכאן הדרך למרה שחורה, ביקורת, טענות על מר גורלנו קצרה ולא מבטיחה.
רובנו טומנים את הראש בחול, ממשיכים במרדף אחר סיפוקים מידיים לצרכים רגשיים הנסתרים מאיתנו.
חיפש המשמעות העמוקה של חיינו ומטרתם מצילים אותנו ממש מתקיעות במצבים קשים והעצמתם.

חלון הזדמנות להיפרד מהישן ולהיבנות מחדש

יכולתי לשתף בעוד ועוד מצבי דחק וקושי, אך אין זו המטרה. יש בהם אלא רק אפשרות להבין את המסר מתוך הרגשה.
אני מנסה לשחזר את אותם פחדים, חרדות, חוסר רצון לקבל שינוי, חשש לאבד שליטה בתקופות חשוכות.
לעומת היכולת להישיר מבט לאחור לטפוח על השכם ולומר- ללא האקזיט שנעשה בחיי לא הייתי בפורמט החדש כאן ועכשיו.

המסר עבורך, שאיבדת חלילה את תחושת הלב, את הכוחות הנפשיים לשאת את המצב, את תקווה. זכור/י קיבלת מהיקום חלון הזדמנות להיפרד מהישן ולעבור תהליך שיבנה אותך מחדש!!
חוכמת הקבלה נותנת פתרון פשוט. חיבור עם אנשים כמוך, מעל מצבך האישי, מרפאה דיכאון וכל מחלה!
"ואהבת לרעך כמוך" – האימרה שאנו מכירים מילדות, טומנת בחובה אפשרות לדרך חדשה.
זוהי פסגת התפתחות האנושות. אפשרות מעשית ליציאה יחד כולנו "מבועה" אישית אל מחשבה להיטיב האחד לשני ללא תמורה. והמימוש שלה מסתבר כמרפא ופותח אשנב לאמת חיינו ומטרתם.

 

רשימו על פי חכמת הקבלה – הן "רשימות" התרשמויות, זיכרונות ממצבי העבר בהיסטוריות התפתחות רוחנית שלנו. אותם התרשמויות שהנשמה חוותה בהשתלשלותה מהעולם הרוחני לעולם שלנו, הנשמרות בתוך 'מאגר מידע' מיוחד.