החצבים הראשונים שמזדקרים מבעד לצמחיה היבשה של סוף הקיץ באמצע חודש אוגוסט, מעוררים אצל רבים התרגשות ושמחה גדולה. הם מסמלים עבור חוקרי הטבע שבינינו את סיום הקיץ ותחילת השינוי לקראת בוא הסתיו, לעומת רבים אחרים שיחלפו על פניהם ולא יבחינו ביופיים ואצילותם.

תודה לחברי היקר מהכפר הירוק – הצלם Rami Cohen Smali

להרגיש את הטבע 

אני יכול להעיד ששנים עברתי ליד אותם הרים וגבהות, צמחים, פרחים ועצים אך בכל פעם ההתרשמות הייתה שונה, איך זה? הרי הצמחים גדלים כל שנה בזמן מדויק ובאותו המקום. הפרחים הם פחות או יותר אותם הפרחים. עברנו לגור מהעיר חולון הגדולה לישוב אורנית, חלפו להן כמה שנים בהן לא הבחנתי כלל שיש חצבים. ועוד יותר מזה שהם פורחים לקראת סוף חודש אוגוסט. אם כן בכל זאת משהו השתנה?!

כן. משהו השתנה – אני.

החצבים היו שם גם בשנים שבהן לא הבחנתי בהם. הטבע לא חיכה שאשתנה כדי לפרוח. מה שהשתנה היה היכולת שלי לראות אותו, להרגיש אותו ולהתרגש ממנו.

ככל שהשתנה עולמי הפנימי, השתנתה גם הדרך שבה ראיתי את המציאות שסביבי.

באותו בוקר, באמצע חודש אוגוסט 2017, הבחנתי בחצבים הראשונים. עבורי הם סימנו את תחילתו של שינוי – סיומו ההדרגתי של הקיץ החם והלוהט והמעבר לקראת הסתיו.
מדהים אותי בכל שנה מחדש איך הטבע אם אנו (בני האדם) לא פוגעים בו מדויק להפליא. בכל שנה באוגוסט כאשר החום בשיאו מתוך האדמה הצחיחה מזדקרים להם הפרחים הראשונים החצבים שמתחילים מחזור צמיחה חדש.

להיות חלק אינטגרלי מהמציאות

יש הבדל מהותי בין הילד שגדלתי בדירה קטנה עם גינה בכניסה לבניין במרכז העיר חולון, לבין התקופה בה גרתי בכפר הירוק והתחלתי ללמוד לעצב גינות, לבין היותי מנהל מכירות וחלק מצוות שתכנן פרויקטים ציבוריים וארציים. עד לחיים בישוב קהילתי בפתח השומרון.

ככל שהתבגרתי והתפתחתי רגשית יכולתי להרגיש ולהבחין בטבע סביבי. לחקור וללמוד אותו מחדש.

החצב מסמל עבורי את סיום הקיץ, החום המעיק והמעבר לחודש אלול חודש של חשבון נפש כמה פעלתי בהתאמה לאותו כוח המנהל את הטבע את כל המציאות בהרמוניה – "אני לדודי ודודי לי".

ואולי החצבים מזכירים לי בכל שנה עוד משהו:

לא תמיד המציאות שסביבנו היא זו שהשתנתה.

לפעמים אנחנו השתנינו – ולכן אנחנו מסוגלים פתאום לראות בה דברים שהיו שם כל הזמן.