"צריך להרוג את האשכנזים האלה! מי נתן להם את זכות הבחירה! שילכו ל… " וזה המשיך כך ללא הפסקה. עד שהתרחקתי מתווך השמיע. זה המשיך עוד ועוד מאותו אדם מבוגר, פנסיונר עם כלב חום ענק שעמד נינוח ושלב נהנה מהטיול היומי. בעוד שאדונו דווקא עמד ו"נבח" בכניסה לבית הספר, בקלפי השכונתי שבה אני מצביע.
#הפולניה_שבי בדיעבד יכלה להיפגע ולעורר את האגו להשיב מלחמה. אך בחרתי להתעלם והמשכתי בזקיפות קומה לקלפי. מאחורי מערכות בחירות רבות מעולם לא לא חוויתי זאת אישית.
חבר שלי שרון שיתף אותי ביום המחרת. שהוא ועוד חבר עמדו בצומת עם שלט של אחת המפלגות. מכונית הגיע עם הפגוש הקדמי עד השלט ששניהם אחזו. כמעט פגעה בהם פיזית. הסיטואציה השאירה אותם מבוהלים והמומים.
אפשר לשתף עוד דוגמאות רבות כמו השתיים הנ"ל. אך מה הטעם? הם שיקוף של מערכת בחירות עקובה מדם. שדה קרב של האשמות והכפשות הדדיות. יצירתיות, רוע לב ולוחמנות שרק גדלה והתפתחה מיום ליום יותר ויותר. שהגיע הפעם לדרגה כה נמוכה שלא חווינו מעולם.
לא ניתן להעלים או לטשטש את ההבדלים והפערים בינינו. אנו שונים זה מזה!
גם לא חייבים להסכים עם העמדות של האחר: ימין, שמאל, הגוש הדתי או הגוש האחר.
מעל תהום הדעות השונות, אנחנו מוכרחים לפרוש מטרייה של אהבה.
חכמים אמרו כי "מעל כל הפשעים, תכסה רק האהבה".
הפתרון לכל השנאה היוקדת טמון רק ביצירת חברה ישראלית מאוחדת.
חיבור טוב ויפה לצד יצירת מנגנונים של ערבות הדדית, יבטיחו התנהלות שונה בינינו. אווירת אחריות ודאגה הדדית.
במקום שיש התחשבות, יש מקום לכולם.
