חלפו מספר שבועות מאז ושמצאתי את עצמי מוטל כחודש וחצי בשכיבה על הספה בסלון / במיטה סובל מכאבי בטן, מיואש מתוסכל מהמצב.
ללא אותם שליחי אהבה שחיזקו אותי, העניקו לי תקווה וכוח להתמודד ולהתגבר, לא הייתי צוֹלֵחַ את התקופה הקשה הזו.
מנגד הפרספקטיבה התרחבה יכולתי להבחין בשינויים שחלו בי, בסביבתי הקרובה ואף הרחבה יותר.
כתבתי על כך בפוסט – כאשר פתאום הקערה מתהפכת על פיה.
בעקבות מצבי, הילדים עברו קשיים מנטליים, שגרמו למתח רב, לריחוק ביניהם ובהמשך הוביל לבניית קשר חזק שריגש אותי מאוד. הם הצליחו להתעלות מתחושותיהם הפנימיות שהביאו להאשמות, ביקורת ושפיטה ולמדו לדבר ולשתף בתחושות האישיות. כך הבינו לבסוף שאם הם יפעלו בשת"פ הם ירוויחו הרבה יותר מאשר במצב של כעס, נתק ומרחק.
מעגלי תמיכה של עשרות ואף מאות חברים, קרובים ורחוקים, מביה"ס יסודי, תיכון, צבא, מלימודי הארכיטקטורה, חברים מפיסות חיי עד היום ומכל קצוות העולם, תמכו, חיזקו ועוררו את כוח החיות הפנימי שבי להתגבר ולהתחזק מעל המצב.
לממש חלום קטן ולהיות בהודיה
בימים הקשים האלה פנטזתי על מאכלים, כשבפועל לא יכולתי לאכול דבר. חלמתי שאני יוצא להליכה ומגיע לפינת מתקני הכושר האהובה עלי,
בגינה הקרובה לביתי ומתאמן.
חלפו מאז כמה שבועות. אט אט הגוף החל להתחזק ואני חוזר לתפקד בכוחות מתחדשים.
היום הצלחתי סוף סוף לממש את אותו חלום ולהנציח את האירוע. מצרף כמה תמונות.
חזרתי באופן מדורג גם להליכות בלי לותר לעצמי
ואפילו חיזקתי בהדרגה את שרירי פלג הגוף העליון. כך שהיום כבר הצלחתי לבצע כמה סטים במכשירים שבגינה.
למדתי להעריך ולהודות על כל מצב, אפילו על דברים קטנים ופשוטים, שכולנו פוסחים עליהם ללא תשומת לב במרוץ החיים המטורף.
האתמול לא ידע את שיעשה היום.
מי יודע מה יולד בעוד רגע, לאיזו מציאות חדשה נתעורר מחר🙏
תודה מעומק לבי לכולכם חברים יקרים
מאחל לכם בריאות וכל טוב 🙏
